השלכות 7 באוקטובר: איך הטראומה הלאומית משפיעה על המוח שלנו
- אלינור פבריקר
- התפרסם במקור ראשון
- אין תגובות
ישראלים רבים מדווחים ב-3 השנים האחרונות על תופעות כמו קשיי ריכוז, שכחה מוגברת ו"ערפל מחשבתי". כיום ברור כי לטראומת 7 באוקטובר יש מחיר פיזיולוגי ממשי, אך ישנם צעדים שיכולים לעזור להגן על בריאות המוח.
מאז 7 באוקטובר, מדינת ישראל נמצאת במצב דחק מתמשך. בעוד שהשיח הציבורי מתמקד בהשלכות הביטחוניות והנפשיות של המלחמה, ד"ר נתי בלום, מנכ"לית עמותת "עמדא" ומומחית לפסיכולוגיה, מצביעה על חזית נוספת – שקטה אך מדאיגה – המשפיעה על חיי היומיום של רבים מאיתנו: הבריאות הקוגניטיבית ובריאות המוח.
רבים מהישראלים מדווחים בשנים האחרונות על תופעות כמו קשיי ריכוז, שכחה מוגברת, קושי בשליפת מילים ותחושה כללית של "ערפל מחשבתי". בעוד שבעבר נהגנו לייחס תופעות אלו לגיל או לעומס החיים, כיום ברור כי לטראומה הלאומית שחווינו – בין אם באופן ישיר ובין אם דרך חשיפה מתמשכת לחדשות ולתכנים קשים – יש מחיר פיזיולוגי ממשי.
מוח בהישרדות
מבחינה ביולוגית, המוח האנושי אינו מתוכנן לחיות תחת איום קיומי לאורך זמן. כאשר אנו חווים דחק ממושך, מערכות ההגנה של הגוף פועלות בעוצמה ומפנות את כל המשאבים להתמודדות עם הסכנה המיידית. מצב הישרדותי זה פוגע ישירות בתהליכים המתרחשים בהיפוקמפוס – האזור האחראי על למידה וזיכרון, ובקליפת המוח הקדם-מצחית – האחראית על קבלת החלטות וריכוז.
עם זאת, חשוב להרגיע ולייצר הבחנה ברורה: לא כל שכחה או ערפל מחשבתי הם סימן למחלה ניוונית כמו אלצהיימר. פעמים רבות הקושי אינו נובע מפגיעה מבנית במוח, אלא מכך שהחרדה, הדיכאון והפרעות השינה פוגעים ביכולת הראשונית שלנו להתרכז ולקלוט את המידע מלכתחילה.
הדאגה המרכזית בקרב חוקרים נוגעת להשפעות ארוכות הטווח של הטראומה. סקירה מדעית רחבה שפורסמה בשנת 2023 בכתב העת BMC Geriatrics שבחנה נתונים של מעל 276 אלף משתתפים, מצאה קשר מטריד: חשיפה לאירועים טראומטיים מעלה את הסיכון היחסי לפתח דמנציה ב-21%. כאשר מדובר בטראומות הקשורות ישירות למלחמות ולשואה, הסיכון היחסי מזנק ב-28%.
למרות הנתונים הללו, אנשי המקצוע מדגישים כי אין מדובר בגזירת גורל. שלוש שנים הן טווח זמן קצר מדי כדי לקבוע כיצד אירועי 7 באוקטובר ישפיעו על שיעורי הדמנציה בישראל, שכן מחלות ניווניות מתפתחות לאורך עשורים. בנוסף, מחקר ישראלי שעקב אחר מבוגרים לפני ואחרי האסון מראה כי מרבית האוכלוסייה מפגינה חוסן נפשי ומסלול של התאוששות.
ההשפעה הקוגניטיבית אינה פוסחת גם על מי שכבר מתמודד עם דמנציה. מצבי החירום, האזעקות והפינוי מהבתים החריפו באופן ניכר את הבלבול והחרדה בקרב חולים אלו. יחד עם זאת, החמרה בהתנהגות עקב המצב אינה מעידה בהכרח על התקדמות בלתי הפיכה של המחלה, ולעיתים קרובות מדובר בתגובה זמנית לשינוי השגרה שניתן לטפל בה.
צעדים להגנה על בריאות המוח
כדי להגן על בריאות המוח ולמנוע מהטראומה להפוך לנזק קבוע, ממליצה ד"ר בלום על חמישה צעדים מעשיים:
1. אל תתעלמו משכחה: אם קשיי הזיכרון פוגעים בתפקוד היומיומי, פנו לבירור אצל רופא המשפחה.
2. טפלו בנפש: טיפול מקצועי בחרדה ובפוסט-טראומה משפר ישירות גם את התפקוד הקוגניטיבי.
3. החזירו את השינה לשגרה: שינה רציפה ואיכותית חיונית ליכולת הלמידה והזיכרון של המוח.
4. שמרו על קשר ופעילות: פעילות גופנית ומפגשים חברתיים קבועים מהווים רשת הגנה קוגניטיבית.
5. אזנו גורמי סיכון: הקפידו על מעקב וטיפול בלחץ דם, סוכרת, וליקויי שמיעה או ראייה.
הזיכרון של אירועי 7 באוקטובר יישאר חקוק בלב האומה עוד שנים רבות. המשימה כעת, כפי שמסכמת ד"ר בלום, היא להבטיח שהטראומה לא תגזול מאיתנו גם את היכולת לחשוב, לזכור ולבנות עתיד בריא.
ד"ר נתי בלום, היא מנכ"לית עמותת "עמדא" לחולי אלצהיימר ודמנציה בישראל ובני משפחותיהם, ובעלת תואר דוקטור בפסיכולוגיה מאוניברסיטת סקרמנטו, ארה"ב. למידע, ייעוץ ותמיכה ניתן לפנות למרכז המידע של העמותה בטלפון 8889*