בדומה למחלות אחרות, אלצהיימר/ דמנציה מושפעת מאורח החיים של האדם. נוכל באופן קל יחסית לצמצם את הסיכון להתפתחות אלצהיימר/ דמנציה אם נשמור על הגיינת פה טובה, ובפרט נמנע דלקות חניכיים.
מהי דלקת חניכיים?
דלקת חניכיים (Gingivitis) נגרמת לרוב ע"י חיידקים שמצטברים במרווחים שיש בין החניכיים לשיניים (בכיסי החניכיים). התסמינים כוללים חניכיים אדומות ונפוחות, דימום בצחצוח או באכילה, ריח רע מפה ועוד.
דלקת חניכיים כרונית (Chronic Periodontitis) מוגדרת מצב שבו החיידקים מצטברים בכיסי חניכיים ויוצרים מצב דלקתי מתמשך. כאשר הכיסים דלקתיים לאורך זמן, המרווח ביניהם לבין השיניים הולך וגדל. עם הזמן, החניכיים יחלו לסגת ולהיעלם, השיניים תיראנה ארוכות יותר וייתכנו מרווחים ביניהן, ואף עלולות להתחיל לזוז ממקומן, ובמשך הזמן יהיה קשה יותר ויותר לאכול ולדבר.
רוב המקרים של המחלה הם במבוגרים, ויש נטייה להחמרה עם הגיל, לרוב בגלל דלקות חניכיים שלא טופלו ביסודיות וגרמו לנזק לעצם הלסת ולחניכיים.
מה משפיע על התפתחות דלקת חניכיים כרונית?
גורמים העשויים להשפיע על התפתחות של דלקת מניכיים כרונית כוללים:
- גיל כרונולוגי.
- עישון.
- צחצוח אגרסיבי ו/או לקוי.
- כתרים ישנים שהמתכת בהם החלידה, סתימות לא מדויקות.
- נשימה בפה פתוח / שינה בפה פתוח – תגרום ליובש פה ויותר חיידקים.
- תורשה – יש משפחות בהן יש חניכיים חלשות החשופות יותר לזיהומים.
- הרכב הרוק – לאנשים שיש יותר סידן ברוק + הרגלי צחצוח גרועים – תהיה יותר אבנית ובהמשך לכך סיכון מוגבר לדלקת חניכיים.
מה הקשר בין דלקת חניכיים לבין ירידה קוגניטיבית ואלצהיימר/ דמנציה?
מחקרים שונים מצאו שיש קשר בין דלקת חניכיים כרונית לבין מחלות שונות, כגון סוכרת ומחלות לב. אחד החיידקים השכיחים בפה (הידוע בשם porphyromonas gingivalis) מוכר לרפואה כגורם מפתח בהתפתחות דלקת חניכיים כרונית.
במחקרים עדכניים נמצאו עדויות לנוכחות של חיידק זה בנוזל עמוד השדרה וברוק של אנשים המאובחנים כחולים באלצהיימר, והחיידק מוכר כגורם סיכון להתפתחות של משקעי חלבוני עמילואיד-בטא, שהם סימן פתולוגי האופייני למחלת אלצהיימר.
ידוע זה מכבר שחיידק זה מגביר את הסיכון למחלות לב כרוניות, ומטריד שניתן למצוא את החיידק גם במחזור הדם הכללי וגם במחזור הדם בראש.
מחקר מ-2019 מצא שהסיכון לדמנציה גדול ב-6% בקרב אנשים עם דלקת חניכיים כרונית.
בין המדענים קיימים חילוקי דעות מה המנגנון שמביא להשפעה זו.
יש מספר הסברים אפשריים: שחרור רעלן ע"י החיידק, מצב דלקתי כרוני של מערכת העצבים בניסיון להילחם בחיידק, תגובה שגויה של מערכת החיסון או יצירת משקעים בכלי הדם.
כאמור, טרם הוסכם מה ההשפעה המדויקת ומה הקשר הישיר בין דלקת חניכיים כרונית ובין דמנציה.
אולם, ברור שיש קשר.
מה אפשר לעשות כדי לצמצם את הסיכון להתפתחות אלצהיימר/ דמנציה על רקע דלקת חניכיים כרונית?
- היגיינה אוראלית טובה ונכונה בבית, כלומר צחצוח נכון, שימוש בחוט דנטלי ושטיפת הפה בתמיסה אנטי חיידקית (ללא אלכוהול).
- חשוב להתמיד בשגרת היגיינת הפה לאורך זמן.
- מומלץ לקיים שגרת טיפולים להסרת אבנית אצל שיננית, לפי המומלץ לכל אדם ,בהתאם לצורך.
- ביקורת שגרתית אצל רופא שיניים, לפחות פעם בשנה ובהתאם לצורך.
- פנייה לרופא מומחה לרפואת חניכיים אם וכאשר יש דלקת חניכיים מתמשכת.
מקורות:
הסתדרות לרפואת שיניים, ד"ר גיא וולפין – ביה"ס לרפואת שיניים, אוניברסיטת ת"א
Choi, S., Kim., K., Chang, J., Kim., S. M., Kim., S. J., Cho, H. & Park, S. M. (2019). Association of Chronic Periodontitis on Alzheimer's Disease or Vascular Dementia, 67(6), 1234-1239.
Ryder, M. I. (2020). Porphyromonas gingivalis and Alzheimer disease: Recent findings and potential therapies. Journal of Periodontology, 91(Suppl. 1), S45–S49.
Yang, C., Huang, P. & Fang C. (2021). Does periodontitis really play a role in dementia? Novel evidence from molecular insights. Journal of Dental Sciences, 16, 530-531.
