אנשים החולים במחלת אלצהיימר מתקדמת  חווים קושי בדיבור והבעה של תחושותיהם. כאשר פציינט חולה אלצהיימר, סובל מכאב שיניים, הדרך היחידה שלו לבטא כאב במצב זה היא ע"י שינוי התנהגות, בכי, צעקות,אי שקט וחוסר שיתוף פעולה. יוצא מכך שבמצב של בעיית שיניים שהייתה מביאה כל אחד מאיתנו באופן מיידי לרופא השיניים, פציינט חולה אלצהיימר, נשאר לא מטופל. בהמשך, במידה והפציינט עדיין  לא יטופל, כתוצאה מהקושי בלעיסה, נוכל לראות ירידה במשקל, עד למצב שבו יהיה צורך בהזנה מלאכותית ואשפוז. מכאן נובעת החשיבות של אבחון ודיווח מוקדם על בעיות שיניים.
כיצד נוכל כמטפלים וקרובי משפחה לזהות סימנים למצוקה דנטלית? האם ניתן לטפל בחולי אלצהיימר טיפול שיניים שגרתי? כיצד ניתן לצחצח ולשמור על הקיים כאשר קיים חוסר שיתוף פעולה?

טיפול שיניים בחולי אלצהיימר במרפאת השיניים הוא מאתגר. הקושי נובע מיכולת ההבנה השכלית המוגבלת של הפציינט, מחשדנות , והתנהגות לא צפויה של הפציינט. הפציינט יכול לתפוס את ידי רופא השיניים,  להחליט לקום בפתאומיות באמצע הטיפול או לסרב לפתוח את הפה. כדי להתגבר על קשיים אלו רצוי לתת  תרופות הרגעה לפציינט לפני הטיפול.  בטיפול השיניים עצמו רצוי שיהיו נוכחים בנוסף לרופא השיניים והסייעת, גם מטפל וקרוב משפחה. לנוכחות המוגברת בחדר הטיפול חשיבות גדולה. חשוב שיהיה בחדר הטיפולים דמות מוכרת שתוכל לדבר עם המתרפא ולהסיח את דעתו מהטיפול. וכן חשוב שיהיה מישהו שיחזיק את ידי הפציינט וימנע ממנו לבצע תנועות בלתי צפויות בזמן הטיפול. חשובה גם ההתייעצות לפני הטיפול עם הצוות הרפואי והמשפחה כדי להכיר את הפציינט וללמוד את ההתנהגות האופיינית לו.
עקב הקושי של המטפלים וקרובי המשפחה לאבחן בעיות שיניים אני ממליץ  להביא את הפציינט לבדיקה ואבחון ראשוני אצל רופא השיניים רצוי כאשר מחלת האלצהיימר בשלב התחלתי- בינוני שכן אז שיתוף הפעולה טוב יותר. בבדיקה זו יקבע מצבו הדנטאלי של הפציינט ע"י בדיקה קלינית של רופא השיניים וצילומי רנטגן במידת הצורך. במידת הצורך יבוצעו טיפולי שיניים והסרת אבנית, כאשר השאיפה היא להביא את הפציינט חולה האלצהיימר למצב שבו השיניים שלו מטופלות, ואין מקורות אפשריים של כאב בפה.

במהלך הביקור במרפאת השיניים תיקבע תוכנית מניעה המתאימה לפציינט חולה האלצהיימר שתכלול הדרכה לצחצוח,  שימוש בפלואוריד למניעה של עששת/עששת שורשים. שימוש בג'ל מיוחד לשמירה על מצב החניכיים. ובמידת הצורך שטיפות או ג'ל להגברת הפרשת הרוק. המטפל וקרובי המשפחה יודרכו ביישום תכנית המניעה ובצחצוח השיניים.

עקב חוסר שיתוף פעולה צפוי מצד הפציינט, המלצתי לבצע בדיקות וביקורות שיניים וניקוי אבן באופן תכוף.
כיצד בכל זאת ניתן לאבחן סימני מצוקה בחלל הפה? המטפלים בד"כ אינם בעלי הכשרה דנטאלית, אבל הם מבלים שעות רבות עם הפציינט ויכולים לזהות שינויים אופייניים בהתנהגות הפציינט. כתוצאה ממצוקה הקשורה בשיניים, ומפאת חוסר היכולת להתבטא מילולית נראה בזמן האכילה או מייד לאחר מכן, צעקות, בכי, או לחילופין, הסתגרות וחוסר רצון לאכול או לדבר, או כל שינוי התנהגותי אחר מהמקובל אצל פציינט זה.

מעבר לכך, נוכל לראות סימנים רגילים למצוקה דנטאלית בפה- כגון שברים בשיניים, בגשרים או בתותבות. תותבות לא יציבות, שיניים מתנדנדות.  נפיחות בחניכיים, בלשון, בלחי או בפנים. הופעת פצעים בחלל הפה. בכל מקרה של אחד מהמצבים האלו חובה לפנות באופן מיידי לרופא השיניים.
מה יהיה אופי הטיפול שיבוצע ע"י רופא השיניים? התשובה תלויה במצבו הנפשי והרפואי של הפציינט. כמובן שהמטרה הראשונית והמיידית תהיה הקלה בכאב. הטיפול כאמור, דורש התאמה למצבו של הפציינט ,לדוגמא, במקרים מסוימים ניתן יהיה לבצע טיפול שורש כדי לשמור על השן ובמקרים אחרים עקב הקושי בשיתוף פעולה, נעקור את השן. בסיטואציות מסוימות הרופא אפילו יעקור את השיניים המהוות את המקור לכאב  וישאיר את המתרפא ללא שיניים, מתוך הבנה שגם אם יעשו תותבות המתרפא לא ישתמש בהם. במצבים אחרים התנהגות הפציינט תכתיב ביצוע הטיפול בטשטוש או בהרדמה. אולם אפשרות זו לא תמיד תתאים, עקב בעיות רפואיות אחרות היכולות להקשות ולהוות גורמי סיכון לביצוע טיפול שיניים בהרדמה כללית, כגון בעיות לב או קשיי נשימה.
חשוב ביותר להנחות את המטפל לגבי הנחיות לאחר טיפול שיניים בחולה אלצהיימר . לדוגמא, לאחר הרדמה בשיניים,  פציינט חולה אלצהיימר יכול לנשוך את הלחי את הלשון או את השפה מתוך חוסר מודעות. או במקרה אחר, לאחר עקירה, הפציינט יכול לירוק או לשטוף את הפה בניגוד להנחיות המקובלות, והתוצאה יכולה להיות דימום ניכר.

לסיכום, נושא חשיבות טיפול שיניים בחולי אלצהיימר אינו מודגש מספיק. טיפול שיניים הוא חלק בלתי נפרד משמירה על בריאותו הכללית של הפציינט ושמירה על איכות חייו, ולכן קיימת חשיבות רבה מאד באבחון וטיפול של בעיות שיניים כבר בשלב הראשון של המחלה.

כותב המאמר הוא ד"ר אבישי רייזנר, רופא שיניים בעל ניסיון בטיפול בגיל המבוגר, ובחולי אלצהיימר ופרקינסון בפרט. מרפאתו נמצאת בדיור מוגן "משען נאות אפקה" והיא בעלת נגישות מלאה. בנוסף לד"ר אבישי רייזנר מרפאת שיניים ניידת לטיפול במרותקי בית/מיטה ובמאושפזים.