1. גישה חיובית– ההתנהגות שלנו כלפי החולה אומרת לו יותר מכל המילים שנשתמש בהם. אל תשכחו לחייך, להשתמש בשפת גוף חיובית, לגעת.
2. קבלו את מלוא תשומת הלב– נסו לנטרל את ה"רעשים" הסביבתיים – כבו טלוויזיה ורדיו, סגרו דלת וכו'. לפני שתתחילו לדבר, קראו בשם של האדם, הזכירו לו מי אתם (גם אם מדובר בבני משפחה קרובים). שבו או עימדו כך שהוא יוכל לראות אתכם בקלות ולא מאחורי גבו, שימרו על קשר עין!
3. ניסוח ברור– השתמשו במילים פשוטות ובמשפטים לא מורכבים מדי. דברו לאט, ברור ובקול מעודד. הימנעו מקול חזק ומאיים. אם האדם עם הדמנציה לא הבין אתכם, חיזרו על השאלה או האמירה. אם גם זה לא עבד, נסו לנסח את האמירה מחדש, במילים אחרות.
4. שאלו שאלות פשוטות– לא יותר משאלה אחת בכל פעם. עדיף לשאול שאלות שדורשות תשובה "כן" או "לא". קיים קושי בבחירה אצל אדם עם  דמנציה, לכן עדיף להימנע ממתן בחירה רחבה ולשאול דברים קונקרטיים: "מה תרצה ללבוש – חולצה כחולה או לבנה?" יחד עם השאלה, כדאי להציג את שני הפריטים.
5. נסו לשמוע באוזניו, לראות בעיניו ולהרגיש בליבו –שימו את עצמכם במקומו. אם הוא מתקשה במתן תשובה, תנו לו רמזים. שימו לב על תגובותיו על מנת להבין מה הוא ניסה ולא הצליח להגיד.
6. פירקו לגורמים –אל תתנו מטלות מורכבות מדי. הציגו כל שלב בנפרד ובאופן רגוע. אם האדם לא מסתדר עם המטלה, עזרו לו.
7. לא הצליח? הסיחו את דעתו– עזרו לו לא להתרכז בכישלון, הציגו בפניו נושא אחר. אם הוא לא מצליח לבצע את המשימה, הציעו לו לעשות משהו שונה: לטייל, לשתות, לאכול, לשמוע מוסיקה. חשוב לעשות את זה עם הרבה טקט ורגישות.
8. תמכו באדם עם הדמנציה– כל אחד מאיתנו לרוב מרגיש מבוכה ותסכול כאשר אינו מצליח לבצע משימה שהייתה פעם קלה עבורו. על אחת כמה וכמה, זקנים עם דמנציה. כמו כן, אנשים עם דמנציה מתייחסים לדברים שחוו בעבר כמשהו שקיים במציאות היום. אל תנסו להתווכח איתם. זרמו עם החוויה שלהם, נסו לשמוע את הרגש שבדבר, ולא להתייחס בשלילה למחשבה המוטעית.
9. שוחחו על העבר– תהליך ההיזכרות עושה טוב לאנשים עם דמנציה. הזיכרון לטווח ארוך שמור לרוב ברמה טובה יותר, מאשר הזיכרון לטווח הקצר. תשאלו אותו שאלות לגבי הילדות שלו ותמנעו משאלות שקשורות למה שהוא אכל לארוחת בוקר.
10. אל תאבדו את חוש ההומור– נסו להתייחס לסיטואציה עם חיוך. ספרו לקשיש בדיחה טובה ותצחקו יחד אתו.
11. נסו להימנע מעימותים וויכוחים– אלו עלולים רק להחריף את חוסר האונים שלכם ושל האדם עם הדמנציה גם יחד. זכרו כי הוא כבר אינו מטיב להבין את כוונותיכם- גם אם הן טובות.
12. אל תערכו מבחני זיכרון – אל תעמתו  עם מציאות שאולי כבר אינו זוכר, ובכלל זה :אנשים, מקומות, חפצים ועוד. שאלות כמו- את זוכרת..?  אתה יודע מה עושים עם..? עלולות להביך את האדם. הקפידו להציג בפניו  אנשים ולהסביר את משמעותם של חפצים בצורה מכבדת וכנה.

*תודה לויקי נני, MSW  מנהלת מרכז יום לתשושי נפש "ההגנה" רמלה