החזית המדעית
על מחקרים, המצאות וחידושים בתחום הדמנציה
האם הזיכרון בגיל המבוגר משתפר מדור לדור?
- ארי מנור
- אין תגובות
אנחנו רגילים לשמוע שאוכלוסיית העולם מזדקנת ושמספר האנשים עם דמנציה עולה. אבל במקביל מתרחשת במדינות מערביות מגמה אחרת: הסיכון של אדם לפתח דמנציה בגיל נתון ירד בעשורים האחרונים. מחקר גדול שפורסם ב-Nature Medicine, וסוקר גם בכתבה ב-Nature, מציע הסבר אפשרי: דורות שנולדו מאוחר יותר מגיעים לגיל המבוגר עם זיכרון טוב יותר, וגם מאבדים אותו בקצב איטי יותר.
מה חקרו?
החוקרים ניתחו כמעט 783 אלף מבחני זיכרון אפיזודי של כ-219 אלף אנשים בני 50 ומעלה, שנולדו בין 1910 ל-1964 והשתתפו בחמישה מחקרי אורך גדולים באירופה ובארצות הברית. חלק מהמשתתפים נבדקו שוב ושוב לאורך עד כ-30 שנה.
במבחנים התבקשו המשתתפים לזכור רשימות מילים, וכך ניתן היה לבחון לא רק את רמת הזיכרון בגיל מסוים, אלא גם את קצב השינוי לאורך השנים. בנוסף, במדגם קטן בהרבה של כמעט 2,000 משתתפים נבדקו גם סריקות מוח חוזרות, כדי להשוות בין מסלול הזיכרון לבין השינויים בנפח ההיפוקמפוס, אזור מוחי מרכזי לזיכרון.
מה מצאו?
התמונה שעלתה הייתה עקבית: אנשים שנולדו בעשורים מאוחרים יותר נכנסו לגיל המבוגר עם ביצועי זיכרון טובים יותר, ובממוצע חוו גם ירידה איטית יותר בזיכרון בהמשך החיים.
לפי ניתוח הממצאים שדווח ב-Nature, הבדל של עשר שנים בשנת הלידה היה קשור לציון זיכרון גבוה בכ-10% בגיל 60. במחקר עצמו נמצא גם כי השיפור בין הדורות בלט במיוחד בקרב מי שבדורות מוקדמים יותר היו נוטים להידרדר במהירות, וכי דורות מאוחרים יותר נשארו זמן רב יותר במסלול של זיכרון יציב.
במדגם ההדמיה, מסלול זיכרון יציב יותר לווה גם בהתכווצות איטית יותר של ההיפוקמפוס. זה מחזק את האפשרות שלא מדובר רק בהבדל בביצוע במבחן, אלא גם בשינוי הקשור להזדקנות המוח. עם זאת, זהו עדיין קשר תצפיתי ואינו מוכיח מה גרם למה.
מה המסקנות?
החוקרים מכנים את התופעה "יתרון כפול": דורות מאוחרים יותר מגיעים לגיל המבוגר עם רמת זיכרון גבוהה יותר, ובמקביל קצב הירידה שלהם איטי יותר. לפי המודלים שלהם, השילוב הזה גדול מספיק כדי להיות הסבר סביר לחלק מהירידה שנצפתה בעשורים האחרונים בשיעור מקרי הדמנציה החדשים בכל גיל.
אבל המחקר אינו יכול לזהות סיבה אחת לשיפור. החוקרים מעלים כמה אפשרויות: יותר שנות לימוד, שיפור בתזונה ובבריאות בילדות, טיפול טוב יותר בגורמי סיכון לבביים ומטבוליים בבגרות, ושינויים סביבתיים כמו ירידה בחשיפה לזיהום אוויר. כל אלה הסברים אפשריים, לא גורמים שהוכחו במחקר.
חשוב גם להבחין בין הסיכון לאדם בגיל נתון לבין מספר האנשים הכולל עם דמנציה. גם אם הסיכון היחסי בגיל מסוים יורד, הזדקנות האוכלוסייה יכולה לגרום לכך שמספר האנשים החיים עם דמנציה ימשיך לעלות.
מה ההמלצות לציבור?
המחקר הזה אינו מחקר התערבות ולכן הוא אינו נותן המלצה חדשה לאדם יחיד כיצד למנוע דמנציה או לשפר זיכרון. הוא גם אינו מוכיח שפעולה מסוימת, כמו לימודים, פעילות קוגניטיבית או טיפול בגורם סיכון מסוים, היא שיצרה את השיפור בין הדורות.
המשמעות המעשית שלו היא רחבה יותר: בריאות המוח מושפעת כנראה מתנאי חיים לאורך כל מסלול החיים, מהילדות ועד הזקנה. לכן השקעה בבריאות, בחינוך ובסביבה לאורך שנים עשויה להשפיע לא רק על תוחלת החיים, אלא גם על האופן שבו אנחנו מזדקנים קוגניטיבית. המלצות אישיות להפחתת סיכון לדמנציה צריכות להישען על מכלול הראיות הקיים, ולא על המחקר הזה לבדו.
וגם כאן יש סיבה לזהירות: הנתונים מתארים דורות שנולדו עד אמצע שנות השישים, ולכן אי אפשר להניח אוטומטית שהמגמה תימשך באותה צורה גם בדורות הבאים.
המסר המרכזי מהמחקר:
אנשים שנולדו בעשורים מאוחרים יותר במדינות מערביות הגיעו לגיל המבוגר עם זיכרון אפיזודי טוב יותר וגם איבדו אותו לאט יותר. המגמה הזאת עשויה לעזור להסביר מדוע הסיכון לדמנציה בגיל נתון ירד בעשורים האחרונים, אבל היא אינה מוכיחה מה גרם לשיפור ואינה מבטיחה שהוא יימשך בעתיד.
המאמר המלא:
קישור: https://doi.org/10.1038/s41591-026-04759-y
מראה מקום:
Fjell, A. M., Grødem, E. O. S., Lunansky, G., Vidal-Piñeiro, D., Rogeberg, O., & Walhovd, K. B. (2026). Generational gains in cognitive capacity and dementia incidence rates in Western countries. Nature Medicine. https://doi.org/10.1038/s41591-026-04759-y
התוכן נועד להנגשת מידע מדעי לציבור ואינו מהווה ייעוץ רפואי.