בן הזוג המטפל נושא לפתע באחריות כבדה ומרגיש שעליו להיות חזק וסבלני תמיד. רגשות אשמה מופיעים לעיתים קרובות – על חוסר סבלנות ברגעי עייפות, על געגוע לאדם שהיה, ואפילו על מחשבות תסכול סודיות. העומס הפיזי והנפשי עצום, ורבים חווים גם בדידות, כי בן השיח שהכירו משתנה ונעלם בהדרגה. הגעגועים לשותפות שהייתה מכאיבים, וזה טבעי. כל הרגשות הללו – עצב, כעס, תסכול ואפילו אהבה שנמשכת – נורמליים ולגיטימיים אצל המטפל.

מחקרים מצביעים על כך שבן זוג המטפל באדם עם דמנציה נמצא בסיכון מוגבר לפתח בעיות קוגניטיביות בעצמו. הסטרס הכרוני, חוסר השינה, הבידוד החברתי והעומס הרגשי משפיעים על בריאות המוח. מחקר שפורסם ב-Journal of the American Geriatrics Society מצא כי מטפלים לבני זוג עם דמנציה נמצאים בסיכון גבוה פי שישה לפתח דמנציה בעצמם, בהשוואה לאנשים שבני זוגם אינם חולים.