האם צום לסירוגין יכול לצמצם את הסיכון לדמנציה?

שתפו את המאמר

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp

צום לסירוגין זהו משטר תזונה המתייחס לא רק ל"מה" האדם אוכל, אלא גם ל"מתי" מתבצעת צריכת המזון. במאמר זה נתייחס כיצד והאם הוא יכול להשפיע על הסיכון שלכם לפתח דמנציה.

איך עובד צום לסירוגין?

משטר תזונה המגדיר אפשרות לצרוך מזון במשך 8 שעות ביממה המלווה ב-16 שעות של צום. יש הנוהגים חלוקה של 12 שעות אכילה ו-12 שעות צום. יש משטרי חלוקת הצום/אכילה רגילה נוספים. נכון לעכשיו לא נראה שיש יתרון לחלוקה זו או זו. במהלך זמן האכילה, האדם אוכל תפריט רגיל (ללא הפרזה ולפי המלצות תזונה בריאה כלליות ו/או מותאמות אישית).

במהלך זמן הצום, אפשר לשתות משקאות שאינם גורמים להפרשה של אינסולין בגוף (מים, תה צמחים ללא המתקה וכד').

מה הקשר של הצום לדמנציה?

מקובל כיום שדמנציה היא מחלה בעלת קשר להיבטים מטבוליים (חילוף חומרים) בגוף האדם. מגוון מחקרים מצאו עד כה השפעה חיובית של צום לסירוגין על צמצום דלקת, פלסטיות של תאי עצב, שינוי לטובה בערכים של יתר לחץ דם ועוד. 

מחקרים עדכניים מגלים שהמנהג של צום לסירוגין, כלומר אכילה המוגבלת בזמן מסוים במהלך היום, עשוי לעורר מנגנון חילוף חומרים שעשוי להגן על המוח באופן פעיל.

ב-2020 התפרסם מחקר על נבדקים עם ירידה קוגניטיבית קלה, מצב שידוע כמקדים הופעה של דמנציה (כ-12% מהמאובחנים מפתחים דמנציה מסוג אלצהיימר תוך שנה).

המשתתפים במחקר זה חולקו לשלוש קבוצות:

  • קבוצה שהקפידו על צום לסירוגין באופן קבוע
  • קבוצה שהקפידו על צום לסירוגין באופן לא קבוע
  • קבוצה שלא צמו כלל.

במעקב לאחר 3 שנים, מצאו לקבוצה של צום לסירוגין באופן קבוע  היו פחות שינויים קוגניטיביים

מוסלמים מבצעים צום לסירוגין כל שנה:

מאמינים מוסלמים למעשה מקיימים משטר תזונה של צום לסירוגין מדי שנה במהלך חודש הרמדאן, שבו הם צמים במהלך שעות האור. צום זה עשוי להיות מספר שעות ממושך בשנים שבהם חודש הרמדאן חל בתקופת הקיץ. מחקר קטן מ-2016 בדק השפעה של הצום בחודש הרמדאן בקרב מבוגרים בריאים. נערכה השוואה במדדים שונים לפני תחילת חודש הרמדאן ובשבוע השני לחודש חגיגי זה.  החוקרים מצאו שהייתה השפעה חיובית על ביצועי הצמים בהתייחס למדדים של תפקוד פסיכו-מוטורי, מהירות העיבוד ותשומת הלב.

מה ההשפעה של ריבוי שעות שינה?

מחקר מ-2017 מצא שבמהלך שלב מאד ספציפי בשינה מתבצע "ניקוי" חומר זה ממערכת העצבים. שלב שינה זה נקרא "שינה עמוקה לא-שינת חלום", וניתן לזהות מתי בדיוק זה קורה באמצעות מעקב גלי המוח במכשיר א.א.ג. ממצא מעניין שעלה במחקר הוא שה"ניקוי" מתבצע במיוחד לחלבון זה, ולא לחלבונים אחרים בנוזל עמוד השדרה. חשוב ששלב שינה זה יתקיים מדי לילה.

לסיכום:

יש הסכמה בין חוקרים כי תזונה בעלת השפעה על בריאות קוגניטיבית בכל גיל. ראיות מחקריות עדכניות מעידות שיש משמעות לא רק ל- כמה או מה אופי המזון אלא גם ל – מתי צורכים את המזון.



מקורות:

A. M. Alsharidah, G. Murtaza, M. M. Alsharidah & S. Bashir. (2016). Fasting in Ramadan affects cognitive and physiological function in normal subjects (Pilot Study). Neuroscience and Medicine, 7(2).

T. C. Ooi, A. Meramat. N. F. Rajab, S. Shahar, I. S. Ismail, A. A.  Azam & R. S. (2020).

Intermittent Fasting Enhanced the Cognitive Function in Older Adults with Mild Cognitive Impairment by Inducing Biochemical and Metabolic changes: A 3-Year Progressive Study. Nutrients12(9), 2644.

עיצוב ופיתוח: קבוצת מינוף

Made by: Minuf Digital

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן