חשיבות ידיעת היסטוריית החיים המוקדמת של אנשים עם אובדן זיכרון

נכתב על ידי ד״ר אילון כספי

כ-40% מהאוכלוסייה הכללית יתגוררו בשלב מסוים בחייהם במוסד לטיפול ממושך. מה היית רוצה שהמטפלים שלך ידעו על חייך אם מצבך הבריאותי, התפקודי ו/או הקוגניטיבי יחייבו אותך לגור במסגרת טיפולית זו?

מאחורי אנשים זקנים עם אובדן זיכרון, כמו מאחורי כל אדם, עומדת היסטורית חיים עשירה. זכותם האנושית של אנשים עם אובדן זיכרון הינה להיות עם אנשים המכירים את עברם. פיתוח מערכת יחסים קרובה ואמון עם אנשים עם אובדן זיכרון הינו הבסיס למתן טיפול הממוקד באדם. ידיעה, הבנה ושימוש בהיסטוריית חיי האדם הינם המפתח לבנייה ושימור מערכות יחסים מבוססות על אמון. 

1. הדרך היחידה להבנה אמיתית והוליסטית של האדם בשלבי חייו המאוחרים הינה באמצעות פרספקטיבת חיים מתמשכת כולל ידיעת אירועי חיים משמעותיים מהילדות המוקדמת והבגרות הצעירה.
2. זיכרון לטווח ארוך הינו שמור באופן יחסי עד לשלבים המתקדמים של מחלות הדמנציה. על מנת לשמר את זהותו של האדם יש להתמקד בזיכרונות וחוויות חיוביים משלבי חייו המוקדמים. טיפול יעיל באנשים עם אובדן זיכרון מבוסס על התמקדות ביכולות השמורות יחסית של האדם ולא ביכולות שאבדו ואינן קיימות יותר (זיכרון לטווח קצר).
3. אבדנים תפקודיים, תנועתיים והתנהגותיים בקרב אנשים עם אובדן זיכרון מתרחשים פחות או יותר בסדר הפכי להתפתחותם המקורית. יכולות תפקודיות, מיומנויות ופעילויות אותן רכש ולמד האדם בשלבי חייו המוקדמים הינן שמורות באופן יחסי בשלבים המתקדמים של דמנציה, כגון היכולת לחוש יחס חם ואוהב, ליהנות ממגע המקנה תחושת ביטחון (חיבוק, ליטוף), ליהנות ממוסיקה אהובה (לשיר, לנוע, לרקוד ולתופף למקצב בסיסי), לחוש הנאה מליטוף חיית מחמד אהובה, ליהנות ממאכל או משקה אהוב, ליהנות מהטבע ומניחוחות מרגיעים כלבנדר.
4. ידיעת היסטוריית חיי האדם בצורה מפורטת ככל הניתן מאפשרת למטפלים לתקשר עם האדם בצורה יעילה ומיטיבה מבחינה רגשית ולהימנע מנושאים ו/או אירועי חיים המסבים לאדם כאב רגשי. כמו כן, ידע זה מאפשר למטפלים להתייחס באמפתיה לאדם כאשר הוא נזכר באירועים שליליים מעברו (באמצעות מתן תוקף לרגשות אלה). ידע זה גם מאפשר למטפלים לייחס משמעות לתכן דיבור האדם הנשמע על פניו כבלתי קוהרנטי או בלתי הגיוני (כגון דייר המבקש מהצוות המטפל להביא לו את ה"טורפדו" שלו – שם הכינוי בו השתמש במשך שנים למכשיר השמיעה שלו).
5. ידיעת היסטוריית חיי האדם מאפשרת לתכנן, לעודד ולערב את האדם בפעילויות מעשירות, הולמות ומשמעותיות בהתבסס על תחומי עניין, תחביבים, העדפות האדם ויכולותיו בהווה.
6. ידיעת עברו של האדם מאפשרת את הבנת המשמעות והצורך האנושי העומדים מאחורי התנהגותו התגובתית.   מחקרים וניסיון אנשי מקצוע בשטח מראים שלעתים קרובות קיים קשר בין אירועים שליליים מעברו הרחוק של האדם עם אבדן זיכרון (כגון חוויות מסכנות חיים וטראומות) לבין תוכנן של התנהגויות תגובתיות ו/או מצוקה רגשית בהווה. לדוגמא, במהלך פעילות קבוצתית בה דיירים שתלו צבעונים (טוליפים)  אחד הדיירים הזקנים הפך לפתע חיוור, החל לרעוד, לנשום בכבדות ולהכות דייר אחר. הסתבר שבהיותו חייל צעיר במלחמת העולם השנייה כמה מחבריו למחלקה נהרגו מידי האוייב לאחר שנקלעו לשדה פתוח של טוליפים והמצוקה הפיזיולוגית והרגשית אותה חווה נגרמה עקב ראייתו את הטוליפים (גונסטון, 2000)
7. ידיעת עברו של אדם עם אובדן זיכרון מאפשרת לפתח תכנית טיפול אישית המכבדת את הערכים של האדם. בתוכנית הטיפול יש להתחשב באמונותיו, הרגליו, דרכי התמודדותו עם אתגרים במהלך חייו, הישגיו, כישלונותיו, ציפיותיו, תחומי העניין שלו, מיומנויותיו הייחודיות השמורות והעדפותיו. ידיעת המקורות מהם שאב האדם תחושות של תקווה, בטחון וגאווה במהלך חייו מאפשרת לטפח תחושה זו גם בהווה. הכרת הדברים שמנקודת מבטו של האדם העניקו ערך לחייו או גרמו לו לחוש שחייו היו משמעותיים בעבר מאפשרת לתכנן חוויות והתנסויות בעלות אופי דומה בהתחשב ביכולותיו בהווה. מאידך, ידיעת הגורמים לתחושות חרדה ופחד כפי שנחוו על ידי האדם בצעירותו ובמהלך חייו מאפשרים לאנשים הבאים במגע יומיומי עמו בהווה להימנע ממצבים, שיחות ופעילויות המעוררות מצבים רגשיים שליליים אלה.
8. ידע אודות מאפייניהם הפיזיים הייחודיים של אירועים ומקומות מגוריו של האדם בצעירותו ובמהלך חייו מאפשר לתכנן ולעצב סביבה פיזית מוכרת המקנה לאדם תחושת שייכות וביטחון בהווה.
9. ידע מוקדם מאפשר לצפות מראש חלק ניכר מצרכיו הפיזיולוגיים, הפסיכולוגיים, החברתיים, והרוחניים ולמלא צרכים אלה באופן יזום בטרם יתפתחו למצבי מצוקה רגשית. מחקרים רבים בקרב אנשים זקנים עם אובדן זיכרון מראים שצרכי האדם להם לא ניתן מענה מיידי הולם תורמים להתפתחות רוב ההתנהגויות התגובתיות.
10. בני משפחות רבים רוצים להישאר מעורבים בטיפול בקרוביהם לאחר המעבר למוסד לטיפול ממושך. למידת עברו הרחוק של הדייר מאפשרת לצוות המטפל לחזק את הקשר עם בני המשפחה של הדייר. איסוף המידע אודות עבר האדם מבני משפחתו וחבריו חייב להיערך באופן מובנה, מקיף ומפורט לא רק בעת הליך הקבלה למוסד (פרק זמן בו בני משפחה רבים מוצפים רגשית), אלא גם לכל אורך שהותו בו.
11. הלמידה על עברם העשיר של אנשים מבוגרים עם אבדן זיכרון יכולה לסייע בצמצום תפיסות גילניות ומיתוסים אודותיהם. לדוגמא, החזקת תפיסות גילניות אודות דיירי מוסדות סיעודיים בקרב צוות מטפל עלולה לגרום להתעללות פסיכולוגית ו/או פיזית בדיירים. כמו כן ידיעה זו מאפשרת להתייחס לדייר באופן אמפתי ולגרום לו לחוש שהוא מוכר ומוערך.
12. מעבר לטיפול היומיומי בדייר- הכרת עברו, ערכיו, ובקשותיו של האדם כפי שבוטאו על ידו במהלך חייו אודות האופן בו הוא רוצה או לא רוצה לקבל טיפול כזה או אחר בסוף חייו (תוך מילוי הנחיות רפואיות מקדימות) יכולה לסייע בכיבוד בקשותיו.

לסיום, חשוב מאוד לשמור בקפידה על חיסיון ופרטיות הדיירים במהלך איסוף ואחסון המידע אודות עברם ובכל עת בשהותם במקום.