מיינדפולנס לבני משפחה מטפלים באדם עם דמנציה

שתפו את המאמר

Facebook
WhatsApp

כבר רבות דובר על כך שאלצהיימר ודמנציה הן מחלות של המשפחה. כולנו יודעים כי בעוד אדם עם דמנציה יכול להיות מטופל היטב ולהעביר את ימיו בטוב ופעמים רבות בחוסר מודעות למצבו, המטפל העיקרי שהוא פעמים רבות בן זוג או ילד, נקלע בעקבות המחלה לנסיבות חיים רוויות לחץ, מתח, ריבוי משימות, קושי נפשי וחווית אובדן.
בעלון של קופת חולים כללית הפונה למטפלים עיקריים נכתב בין היתר:
״אצל בני משפחה המשמשים כמטפלים עיקריים, הלחצים עלולים להתבטא בצורות הבאות:
כעס, מרירות, חוסר אונים, תחושת בדידות, בידוד חברתי, ואף דיכאון. במצב זה קורה שעולים וצצים קונפליקטים לא פתורים ביחסי הורה-ילד, או בני–זוג. אלה עלולים להתעצם וליצור חרדה ותסכול. לעיתים, עולות משאלות לא מבוטאות של אשפוז האדם הזקוק לטיפול במוסד, או מוות שלו, שאליהן מתלווים רגשי אשם על עצם המחשבות. יש לדעת כי מחשבות
אלו קיימות אצל מטפלים עיקריים רבים, וזוהי תופעה טבעית.״


עמותת עמדא עושה רבות על מנת להקל על המטפל העיקרי ועל בני המשפחה. העמותה מקיימת תמיכה בערוצים מגוונים – קבוצות תמיכה בכל הארץ, פרויקט תל״ם לתמיכה פרטנית, קו-חם, אפשרות לשיחות ייעוץ טלפוני וייעוץ בזום.
בדרך כלל אנחנו מייעצים למטפלים עיקריים לדאוג לעצמם ולרווחתם – לדאוג לאיכות החיים שלהם באמצעות תמיכה טיפולית או מפגשים חברתיים, בילויים וחופשות; להרחיב את מעגל העוזרים מקרב המשפחה; להשתמש בעזרה חיצונית הניתנת לרכישה בכסף או בזכויות.

בשורות הבאות נעסוק באופציה נוספת שיכולה לתמוך בהתמודדות. והיא – שימוש במיינדפולנס לטובת איכות החיים של המטפל העיקרי.


מה זה מיינדפולנס?
מיינדפולנס בעברית היא קשיבות. והגדרת המיינדפולנס ,על פי ג׳ון קבט- זין, יוצר השיטה, היא: ״מודעות העולה מהבאת הקשב מרגע לרגע באופן מכוון ובלתי שיפוטי.״ כלומר בעצם מדובר בתשומת לב. תשומת לב כמדד לאיכות של החוויה. לא לעשות דברים כלאחר יד, אלא מתוך כוונה מלאה.
בחיים העמוסים של האדם המערבי המודרני, אנחנו פעמים רבות פועלים באמצעות ״הטייס האוטומטי״. לא ממש עוצרים לחשוב או להרגיש. אנחנו לא ממש שמים לב לפעולות שלנו ולא חשים באמת באמצעות החושים. האם האוכל טעים לנו? האם נוח לנו בכסא שאנחנו יושבים בו? כשכואב לנו משהו בגוף אנחנו דוחים את הרגשת הכאב, כדי להמשיך לתפקד, ובכך בעצם מעצימים אותו. כי זה תפקידו של הכאב – לקרוא לנו להקשיב.
כאן בדיוק נכנס המיינדפולנס לתמונה. למיינדפולנס יש אפקט ריפוי עמוק. תשומת לב למתח, לכאב לעצב, לתסכול שאנו חשים, יחד עם נשימות, והקשבה לנשימות, מאפשרים לנו להתחבר לעצמנו להרפות מן המרוץ הכאוטי של החיים, להיות ברגע. באמצעות הקשבה למה שנוכח בהווה שלנו. אנחנו מצליחים להרפות את המתח ולגלות נקודת מבט חדשה על המציאות.


כאשר אנחנו מתרגלים מיינדפולנס, אנחנו מתבוננים במחשבות שלנו. כשאנו מתבוננים במחשבות שלנו, אנחנו מגלים שרבות מהן עוסקות בעבר ובעתיד. אנחנו מצטערים או
שמחים על דברים שקרו בעבר, חושבים אם יכולנו לתקן משהו או לעשות את זה אחרת, ואנחנו מתכננים או מפנטזים או דואגים בקשר לעתיד. אבל המחשבות הטורדניות האלה סביב העבר והעתיד, מונעות מאתנו לחוות את ההווה, שהוא ורק הוא מייצר את המציאות, כפי שהיא כאן ועכשיו. רק ההווה אינו מושפע מעמדותנו הפנימיות ומהנטיות הנפשיות
והרגשיות שלנו לגבי הסיפור הפנימי שלנו כפי שעיצבנו אותו עם השנים.
תרגול של מיינדפולנס מכוון את המתרגל להווה. לא לדאגות מן העבר ולא לחרדה מפני מה שיביא העתיד. וההווה – ההווה מלא בקולות ותחושות ברגשות מכל מיני סוגים. לפעמים ההווה נעים ולפעמים לא קל לשאת אותו, הוא התמודדות, אבל תמיד השהות בהווה מרחיבה את היכולת לדעת את הידיעה ש״עכשיו זה ככה״. עכשיו. לא תמיד. בין אם ההווה נעים או קשה. הרגע הוא בר-חלוף. הטוב והנעים מתהפכים בקשה ובסבל, אבל גם אלה מתהפכים וחוזר חלילה. ומה שקורה עכשיו הוא קורה רק עכשיו.
תרגול של מיינדפולנס יש לעשות מתוך נדיבות פנימית ורוחב לב. להשאיר את השיפוטיות בצד, להסכים להקשיב לכל נושא שהגוף- נפש – שכל- רגש מעלה אלינו מן הלא מודע אל התודעה. לא להדוף. להקשיב. לא להיאחז . לתת לכל מחשבה לבוא וללכת. לאפשר זרימה.
כי זרימה והשתנות היא המוקד של המציאות.


איך זה עובד בפועל?
יש לשבת בנוחיות במקום נעים ולעצום עיניים. להקשיב לנשימות שלנו. לא להרגיע אותן ולא להאיץ. להיות איתן בדיוק כפי שהן רוצות להיות. אפשר גם לסרוק את הגוף מקצות אצבעות הרגלים, דרך השוקיים, הירכיים, האגן, הגב החזה וכן הלאה. מה מרגישים האיברים שלנו?
איך הם בהתייחסות למרחב? אפשר להקשיב לקולות שמגיעים מבחוץ. מה קולטים החושים? אם עולה בנו מחשבה או דאגה, אפשר לתת לה לבוא ואז לתת לה ללכת, כמו עלים ששטים בזרם הנחל. ואז לחזור שוב אל הנשימה ואל תחושות הגוף. אפשר להמשיך בישיבה הזו ככול הניתן. התחילו מחמש דקות. גם טוב. כשתוכלו הרחיבו את תווך הזמן, כל
פעם קצת. בלי השגיות, בלי לחץ, בלי ביקורתיות.

מחקרים מוכיחים כי תרגול מיינדפולנס תורם להפחתה ברמת הלחץ, עליה ברמת האושר, שיפור בריכוז ובביצועים, הפחתה במחשבות שליליות חוזרות על עצמן, הפחתה בעצבנות ובתוקפנות, שיפור באמפתיה ובאינטליגנציה רגשית, שיפור בבריאות והפחתת של כאבים.
מה נוכל לבקש עוד עבור מטפלים עיקריים?

אל תהססו לנסות.

עיצוב ופיתוח: קבוצת מינוף

Made by: Minuf Digital

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן