מה הקשר בין כמה זמן ישנים לבין הסיכון למחלת דמנציה?

שתפו את המאמר

Facebook
WhatsApp

שינה היא בעלת תפקיד חשוב בתהליכים קוגניטיביים ורגשיים.

שינה גרועה – אם ארוכה או קצרה מדי, עשויה להיות קשורה לליקוי קוגניטיבי או לדמנציה. בשנים האחרונות יותר ויותר מחקרים מגלים שיש קשר דו כיווני בין שינה ודמנציה: הפרעות בשינה אינן בהכרח נגרמות בשל הדמנציה, אלא הפרעות שינה עלולות להוות אחד מגורמי הרקע להתפתחות של מחלת דמנציה

מה ההשפעה של מיעוט שעות שינה?

הפרעות בשינה הן שכיחות וידועות כחלק מהתופעות של מחלת הדמנציה.

מחסור בשינה עלול להגביר את הסיכון לדמנציה מסוג אלצהיימר. זאת משום שמחסור בשינה מגביר באופן ניכר נוכחות של החומר הידוע כחלבון מסוג עמילואיד-בטא בנוזל עמוד השדרה (המוח. הצטברויות רעילות של חלבון זה הן אחד הסממנים הביולוגיים של מחלת אלצהיימר.

מחקר מ-2017 מצא שבמהלך שלב מאד ספציפי בשינה מתבצע "ניקוי" חומר זה ממערכת העצבים. שלב שינה זה נקרא "שינה עמוקה לא-שינת חלום", וניתן לזהות מתי בדיוק זה קורה באמצעות מעקב גלי המוח במכשיר א.א.ג. ממצא מעניין שעלה במחקר הוא שה"ניקוי" מתבצע במיוחד לחלבון זה, ולא לחלבונים אחרים בנוזל עמוד השדרה. חשוב ששלב שינה זה יתקיים מדי לילה.

מחסור בשינה עלול להגביר את הסיכון לדמנציה מסוג אלצהיימר.

מה ההשפעה של ריבוי שעות שינה?

מספר מחקרים מצאו קשר בין משך זמן שינה ובין שכיחות מוגברת של דמנציה.

במחקר מ-2017 עשו השוואה בין אנשים שישנו יותר ופחות מ-9 שעות בלילה, ומצאו ששינה ממושכת היא גורם מנבא משמעותי לדמנציה. לאנשים שדיווחו על שינה הנמשכת יותר מ- 9 שעות (בהשוואה לשינה של 6-9 שעות) היה נפח קטן יותר של המוח (בדיקה בMRI) וקושי רב יותר בביצוע משימות קוגניטיביות.

האנשים שישנו יותר מ- 9 לא עשו כך בעבר, ובמהלך מחקר האורך שנמשך 13 שנה, התברר שחלה עלייה משמעותית במספר שעות השינה בלילה.


ממצאים אלו גילו שמשך זמן שינה מוגבר מהווה סממן מוקדם לתהליך ניווני במוח.

מחקר נוסף, שנערך ביפן ב-2018 על מדגם מאד גדול,  מצא אף הוא שהתארכות ניכרת במשך השינה במהלך 12 שנים קשור לעלייה משמעותית בסיכון לדמנציה.

הסיבה להשפעה של התארכות משך השינה על המוח באופן זה אינה ידועה. הסבר אפשרי הוא שמשך זמן שינה ממושך למעשה משקף איכות שינה גרועה. מחקרים קודמים כבר מצאו שאיכות שינה גרועה עשויה להיות גורם סיכון לדמנציה.

הסבר אפשרי אחר קשור ל"הפרעת דום נשימה בשינה" (Obstructive Sleep Apnea- OSA).   זוהי הפרעת שינה הקיימת ב5% מהאוכלוסייה, שבה האדם חווה הפסקות קצובות בנשימה במהלך שינת הלילה

המלצה:

לפחות 5 שעות ועד 9 שעות בלילה זו ההמלצה העדכנית ביותר (אוגוסט 2020).
שינה במהלך שעות היום אינה נכללת – שינה זו לרוב קצרה ואין בה את השלב החשוב ל"ניקוי" נוזל עמוד השדרה והמוח.




מקורות:

Irwin, M & Vitellio, M. (2019). Implications of sleep disturbance and inflammation for Alzheimer’s disease dementia. Lancet Neurology. Published online Jan. 17, 2019.

Livingston, G. et al. (2020). Dementia prevention, intervention, and care: 2020 report of the Lancet Commission. Thelancet.com, 396.

Lu, Y., Sugawara, Y., Zhang, S., Tomata, Y. & Tsuji, I. (2018). Changes in sleep duration and the risk of incident dementia in the elderly Japanese: the Ohsaki Cohort 2006 Study. SLEEPJ, 1–8.

Westwood, A., Beiser, A., Himali, N., Auerbach, S. & Seshadri, S. (2017). Prolonged sleep duration as a marker of early neurodegeneration predicting incident dementia. Neurology, 88, 1172–1179.

עיצוב ופיתוח: קבוצת מינוף

Made by: Minuf Digital

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן