ישנם מצבים בהם אנשים מתמודדים עם תסמינים שכביכול דומים לתסמינים של מחלות דמנציה, אך למעשה זו אינה דמנציה כלל, אלא בעיות רפואיות או נפשיות שניתן לטפל בהן עד העלמת התסמינים לגמרי. 

שתי תופעות כאלה הן פסאודו-דמנציה ודמנציה הפיכה. 

דמנציה הפיכה (Reversible Dementia)

יכולה להיגרם כתוצאה מגידול במוח או דימום מוחי, ירידה בתפקוד בלוטת התריס, דלקת בדרכי השתן, מחסור בויטמינים (למשל B12), זיהומים ועוד. מצבים אלא יכולים להביא לידי תופעות שמזכירות ירידה קוגניטיבית, אך הם למעשה הפיכות לגמרי עם טיפול רפואי מתאים.

אופן הטיפול:

בדיקות דם רגילות יוכלו לרוב לעלות על הבעיה, ורופאת המשפחה תוכל להציע פתרון רפואי נדרש עד חלוף הסימפטומים. 

פסאודו-דמנציה (Pseudo-Dementia – PDEM)

המונח מתייחס למצב דמוי-דמנציה בו המתמודד עמו, סובל מליקויים בתהליכי חשיבה, אלא שבעוד אצל חולי דמנציה תאי המוח מתים בהדרגה וגורמים להידרדרות בתפקודים קוגניטיביים, אצל אותם אנשים תאי המוח לא מתים. מה שגורם לאותה פסאודו-דמנציה אלו בדרך כלל הפרעות פסיכיאטריות נלוות, כמו דיכאון, חרדה, מאניה או פסיכוזות.

מעבר לתסמינים הרגשיים, אנשים עם פסאודו-דמנציה לרוב מתמודדים עם ירידה בערנות, ליקויים בזיכרון לטווח ארוך וטווח קצר, פגיעה בתפקודים ניהוליים ותפקודי שפה (למשל היכולת להבין אחרים, להתנסח, מילים שנתקעות על קצה הלשון וכו'). 

בניגוד לחולים בדמנציה שפחות מודעים לכך שהתפקוד שלהם ירד ושמשהו לא תקין אצלם, אנשים עם פסאודו-דמנציה מודעים יותר למצבם, הוא גורם להם דאגה וחרדה רבה, והם עוסקים בו הרבה. כך למשל, ישנם מקרים רבים שבהם הם אכן מראים זיכרון שמידרדר והולך, אך דווקא כששואלים אותם על ה"דמנציה" שלהם, הם זוכרים אותה טוב ומסוגלים לספר עליה בפרטי פרטים.  

אנשים הסובלים מדמנציה בדרך כלל אינם מתפקדים היטב במבחני זיכרון נוירו פסיכולוגיים, בעוד שאנשים עם פסאודו דמנציה נוטים להצליח במבחני זיכרון, גם אם הם סובלים מבעיות זיכרון.

סולם הדיכאון הגריאטרי (GDS) הוא מדד אחד המשמש להבחנה בין שני המצבים, ושימושי ביותר כשמשלבים אותו עם ההיסטוריה של המטופל ותפקודו הנוכחי. במבחן זה, אנשים עם דמנציה עשויים להפגין מגוון רחב יותר של רגשות ולהציג רגשות שאינם עולים בקנה אחד עם המצב, כגון לצחוק במהלך אירוע קודר, למשל.

אופן הטיפול:

בשונה מדמנציה יש לזה טיפול תרופתי. טיפול בתרופות פסיכיאטריות נמצא יעיל בהפחתת התסמינים של פסאודו-דמנציה, ואף בהשבה חלקית של האדם למצבו הקודם. מחקרים מראים שבהינתן טיפול מתאים, נראה שיפור בתפקודי זיכרון. אבחנה של פסאודו-דמנציה בפרט, ודיכאון גריאטרי ככלל, אף מהווה גורם סיכון משמעותי להתפתחות דמנציה בעתיד. 

הטיפול חופף לטיפול בדיכאון, והתסמינים משתפרים עם תכנית טיפול מקיפה, ובמקרים רבים, התפקוד הקוגניטיבי עשוי לשוב. טיפול בפסאודו-דמנציה עשוי לכלול טיפול פסיכולוגי, טיפול תרופתי עם תרופות נוגדות דיכאון, או שילוב של השניים.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) וטיפול אישי הם שני טיפולים פרטניים שמצאו כיעילים לטיפול בדיכאון, ומועילים אף לטיפול בפסאודו-דמנציה. גישת טיפול זו כרוכה בחקירת ושינוי דפוסי חשיבה והתנהגות לשיפור מצב הרוח.

אבחון מוקדם:

אבחון מוקדם של תופעות הקשורות בירידה ביכולות קוגניטיביות יכולות לחסוך הרבה כאב, מתח ושנים עם איכות חיים ירודה. להלן עוד הסברים על החשיבות לאבחון מוקדם לבעיות זיכרון וירידה קוגניטיבית.