כשהאסטרטגיה יורדת לשטח: מה השתנה בעמותת עמדא מאז תחילת 2025
- ארי מנור
- התפרסם בספר כנס עמדא
- אין תגובות
כך הפכו מיקוד, התייעלות ומינוף לתוכניות עבודה, מדדים ותוצאות – ומה עדיין נשאר לעשות
אסטרטגיה ארגונית נבחנת לא ביום שבו מאשרים אותה, אלא ביום שבו היא מתחילה לשנות את סדרי העדיפויות, את תוכניות העבודה ואת התוצאות. בתחילת 2025 השלמנו בעמדא תהליך אסטרטגי שנולד מפער פשוט וכואב: בישראל יש כ-160,000 משפחות המתמודדות עם דמנציה, ואנחנו חייבים להגיע ליותר מהן, לתת להן יותר ערך, ולעשות זאת בלי להגדיל את המשאבים באותו קצב.
היעד שהצבנו היה שאפתני: להכפיל עד 2028 את מספר המשפחות ובני המשפחה המטפלים הנתמכים (בעזרת תמיכה רגשית והכוונה מעשית), ובהמשך גם למדוד ולהפחית את המצוקה המדווחת שלהם. אבל יעד אינו הטמעה. האתגר האמיתי התחיל אחר כך: איך הופכים אסטרטגיה למסמך עבודה של כל מחלקה, לעשרות משימות, למדדים ולשגרה ניהולית?
שלושה עקרונות, יעד אחד
- מיקוד: בני המשפחה המטפלים הוגדרו כקהל המרכזי. במקום להתפזר בין עשרות מטרות, ביקשנו לוודא שכל פעילות משמעותית בעמותה מתחברת לצורך אמיתי של משפחות המתמודדות עם דמנציה.
- התייעלות: המטרה היתה לייצר יותר אימפקט מכל תהליך ומשאב קיים – באמצעות שיפור תהליכים, מידע שימושי, מדידה ואוטומציה.
- מינוף: לאחר שמיקדנו ושיפרנו, רצינו לרתום עוד מתנדבים ותורמים, ובמקביל להרחיב שיתופי פעולה עם שותפים, רשויות, אנשי מקצוע, מיזמים וטכנולוגיות מובילות, כדי להרחיב את האימפקט וההגעה לכל המשפחות.
מאסטרטגיה לתוכניות עבודה
בחרנו לעבוד בשרשרת פשוטה: הפיכת כל יעד ארגוני ליעד מחלקתי, משימות, ולכל משימה יעד ומועד מדידה. כך, למשל, המטרה להגדיל תמיכה רגשית הפכה בקבוצות התמיכה ליעד של פתיחת קבוצות חדשות; בחברה הערבית היא תורגמה להקמת קבוצות, מיפוי אגפי רווחה והרצאות; באזור הדרום היא הפכה לקורסים, כנסים והרחבת קשרים עם רשויות; ובשיווק היא תורגמה להגדלת ההגעה (reach), לשיפור האתר, להפניות מאנשי מקצוע, ל-"מכירות" צולבות (בין פתרונות שונים), לקמפיינים ולבניית מוצרים ושירותים חדשים.
זה היה שינוי חשוב: האסטרטגיה הפסיקה להיות "תוכנית של ההנהלה". היא הפכה לשפה משותפת. כל מנהלת תחום יכולה לראות כיצד העבודה שלה מתחברת ליעד הארגוני, ומה אמור להשתנות בפועל אם המשימה מצליחה.
משפך האימפקט: מרחיבים את ההגעה ומעמיקים את התמיכה
אחד הכלים שעזרו לנו לחדד את ההטמעה הוא "משפך האימפקט".
- בחלק הרחב של משפך נמצאים מידע, אירועים ותכנים: האתר, וובינרים, מדריכים, קורסים, פוסטים ברשתות החברתיות ועוד, המאפשרים להגיע לעשרות אלפי אנשים (לדוגמא, מעל 65,000 מבקרים ייחודים באתר השנה).
- השכבה הבאה היא תמיכה קבוצתית – קבוצות מקומיות, קבוצות בזום וקהילות – המאפשרים להגיע לאלפי משפחות ובני משפחה מטפלים (לדוגמא – מעל 2,000 משתתפים בשנה בכ-89 קבוצות תמיכה צפויים ב-2026).
- בתחתית המשפך נמצאת התמיכה האישית: קו 8889*, ייעוץ אישי ותוכניות ליווי – המאפשרים להגיע למאות משפחות (לא לכל אחד מתאימה תמיכה קבוצתית, ויש כאלה שקבוצה ממש מרתיעה אותם).
הרעיון אינו "להעביר" כל משפחה לתחתית המשפך. להפך. המטרה היא להגיע להרבה יותר משפחות, ואז להעמיק את התמיכה לפי הצורך. משפחה אחת תסתפק במדריך טוב או בוובינר; אחרת תצטרף לקבוצת תמיכה; ומשפחה שלישית תזדקק לייעוץ אישי. כך אפשר להרחיב מאוד את האימפקט, בלי להפוך כל צורך לשירות עתיר משאבים.
כשהיישום מתחיל להופיע במספרים
מאז תחילת 2025 צמחו משמעותית כמעט כל ערוצי ההגעה והשירות של עמדא.
- מספר קבוצות התמיכה הפעילות הגיע ל-89, לרבות קבוצות בזום בשפות שונות.
- פרויקט "חיבורים מהלב" התרחב מ-13 רשויות בסוף 2024 ל-19.
- בחברה הערבית התקיימו השנה עשרות הרצאות חשיפה, 2 כנסים מקצועיים, ונוספו 3 קבוצות תמיכה.
גם מערך ההדרכות והאירועים התרחב:
- ב-2025 התקיימו 222 אירועים, וב-2026 עד כה כבר יותר מ-200 נוספים, ומתקיימים 4 כנסים לצד כנס שנתי.
- "וובינר החודש" הוצג ב-2026 והפך לפורמט קבוע: וובינר בזום, הקלטה ליוטיוב, תוכן לבלוג ולעיתים גם מדריך.
- במקום אירוע חד-פעמי, אותו ידע ממשיך לעבוד עבור המשפחות גם אחר כך.
- נפתחים 6 נפתח קורסים לעובדים זרים בשנה (לרוב באנגלית וקצת ברוסית)
- נוספו פורמט "סרט + דיון" והכשרות מקצועיות חדשות.
שיווק כמנוע אימפקט
לשיווק יש מקום מרכזי בתהליך, משום שאימפקט שאנשים לא יודעים להגיע אליו לא תורם להם.
- האתר עבר בנייה מחדש והרחבה משמעותית, נוספו בלוג, אזור מאמרים, וובינרים, מדריכים וטבלאות שימושיות.
- עד 23 בספטמבר 2026 נרשמו באתר כ-65 אלף משתמשים חדשים וכ-178 אלף צפיות.
- קבוצת הפייסבוק כבר מונה יותר מ-11,700 חברים, קהילת הוואטסאפ מעל 1,600
- בערוץ היוטיוב נרשמו יותר מ-62 אלף צפיות ב-2026.
- התחלנו להפיץ ערכות הפניה במרפאות גריאטריות וברפואת בית; עד ספטמבר 2026 כבר חולקו 50 ערכות, כדי שגם אנשי מקצוע יוכלו להפנות משפחות ישירות לפתרון מתאים.
גם יחסי הציבור שונו מהיסוד.
- במקום להציע לעיתונות רק "מאמר על דמנציה", פיתחנו טקטיקה שמתאימה נושאים למדורים ולקהלים ספציפיים – מספורט ופגיעות מוחיות, דרך תזונה וזיכרון ועד טורים סדרתיים.
- ב-2026 לבדה נרשמו עשרות פרסומים וראיונות במדיה, לרבות ב-YNET, מעריב, וואלה, ועוד.
- במקביל הרחבנו קמפיינים, את תוכנית Google לעמותות, ואת העבודה מול קהלים ומגזרים שונים.
השיווק לא נשאר רק בהעלאת מודעות, אל מציע כיום יותר פתרונות במחיר מוזל ליותר משפחות:
- הקמנו חנות והרחבנו אותה למוצרים של עמדא ושל ספקים חיצוניים (במחיר הטוב בישראל, עבור קהילת עמדא)
- ב-2026 לבדה בוצעו בה מאות רכישות, של פתרונות שנבדקו והומלצו על ידי הצוות המקצועי של עמדא.
- פיתחנו מוצרים ושירותים חדשים, בהם קלפי שיח בעברית ובערבית, ערכות פעילות
לא רק שיווק
הטמעת האסטרטגיה אינה סיפור של מחלקה אחת.
- בקבוצות התמיכה נפתחו קבוצות חדשות והורחב המענה בשפות שונות (רוסית, אנגלית, צרפתית, ערבית).
- בחברה הערבית נבנו קשרים עם רשויות, אגפי רווחה, קופות חולים ומרכזי יום.
- בצפון וב-"חיבורים מהלב" הושם דגש על חיזוק הקשר עם רשויות ומתנדבים.
- במערך ההדרכה הורחבו כנסים, הכשרות וקורסים, ובמרכז המידע והייעוץ הוכפלו שעות הייעוץ בזום.
גם מאחורי הקלעים נעשתה עבודה:
- אוטומציה לחידוש דמי חבר, וחיבור תהליכי דיוור (מיילים ומסרונים) ל-Salesforce.
- אוטומציה לאירועים ולמכירות, ושיפור התיעוד והמדידה.
- המטרה בכל אלה זהה: פחות עבודה ידנית, יותר עקביות, ויכולת לתמוך ביותר משפחות (בתקציב הקיים).
גם מה שלא הצליח חשוב
תהליך הטמעה אמיתי כולל גם דברים שעדיין לא פתרנו.
- היכולת לגייס מתנדבים בקצב שיתמוך בצמיחה עדיין אינה מספקת.
- בנינו תשתית ראשונית לשיחות יזומות, אבל כדי להפוך זאת למנוע משמעותי נדרש מערך מתנדבים גדול ומאומן.
- גם בתחום התרומות והחסויות עדיין לא מצאנו מנוע צמיחה חזק מספיק.
- יש הצלחות נקודתיות ושיתופי פעולה, אבל המינוף הפיננסי עדיין מפגר אחרי קצב הצמיחה בפעילות ובחשיפה.
- גם יעד מדידת המצוקה של בני המשפחה עדיין לא הוטמע, והוא מתוכנן לשלב הבא.
- מרכז תמיכה רב-תחומי נמצא עדיין בבחינה.
אלה אינם "כישלונות של האסטרטגיה", אלא המקומות שבהם היא מראה לנו
בצורה ברורה מה עוד צריך לבנות.
מה הלאה: ממיקוד והתייעלות למינוף
לפי אומדן הפעילות שבו השתמשנו בתהליך, מספר המשפחות והמטפלים הנתמכים כבר הוכפל והגיע ליותר מ-10,000 – יעד שתוכנן במקור ל-2028. כעת האתגר הוא להכפיל שוב את ההגעה – לעוד משפחות, בלי לאבד את איכות התמיכה.
לשם כך אנחנו עוברים לשלב המינוף. בשנה הקרובה נתמקד בעיבוי מערך המתנדבים ובהרחבת השיחות היזומות; בפיתוח מנוע תרומות, חסויות, הנצחה וירושות; בהרחבת ערכות ההפניה מרופאים; בטיפוח הקהילות הדיגיטליות; בהעמקת הפעילות בחברה הערבית ובמגזרים נוספים; באתר רב-לשוני; ובהשלמת תשתיות מדידה, CRM ואוטומציה. במקביל נמשיך לבחון מנועי צמיחה חדשים, בהם שיתופי פעולה, פתרונות מבוססי בינה מלאכותית והרחבת שירותים.
אם יש לקח אחד מתהליך ההטמעה עד כה, הוא שאסטרטגיה אינה מסמך. היא מערכת ניהול. היא צריכה להגיע עד תוכנית העבודה, עד המשימה של כל מחלקה, ועד המדד שמראה אם משהו השתנה באמת. כשיש מיקוד ברור, שיפור מתמיד ומדידה, אפשר לייצר יותר אימפקט גם בלי להכפיל מיד את המשאבים.
בעמותת עמדא הדרך עוד ארוכה. אבל היום אנחנו יודעים טוב יותר למי אנחנו רוצים לעזור, איך להגיע אליהם, אילו פתרונות להעמיק, ומהם צווארי הבקבוק הבאים שצריך לפתור. אני מקווה שבספר הכנס של 2027 נוכל לדווח על צמיחה משמעותית נוספת, שמגדילה את האימפקט ואת התמיכה של העמותה, ושתומכת רגשית ומעשית בעוד ועוד משפחות. הצורך קיים בוודאות, וגם הרצון שלנו לעזור.
על המחבר
ארי מנור הוא מומחה לאסטרטגיה, שיווק וחדשנות, מנכ"ל חברת הייעוץ ZOOZ, המלווה בין היתר כמנהל אסטרטגיה ושיווק את עמותת עמדא. כיזם סדרתי, ארי הקים מספר מיזמי אימפקט לטובת הציבור, לרבות פסיכומטרי חברתי בישראל ומיזם המנגיש מידע מדעי על טיפולים רפואיים לציבור הרחב בארה"ב. ארי הוא בעל תואר שני (Sc.M.) בגנטיקה של האדם, במסגרת מסלול המצטיינים הבינתחומי באוניברסיטת תל אביב.
