אלצהיימר וגנטיקה
אוזן קשבת וייעוץ לבני משפחה ולחולים. ניתן להתקשר מכל טלפון.
הקדמה
החוקרים עדיין אינם יודעים מה במדויק גורם למחלת אלצהיימר. אך, ככל שלומדים וחוקרים יותר, מגלים החוקרים את תפקידם החשוב של הגנים במהלכה ההרסני של המחלה.
גנים
כל היצורים החיים בנויים מיחידות בסיסיות הקרויות תאים. התאים זעירים כל-כך שניתן לראותם רק דרך מיקרוסקופ. לרוב מליוני התאים שבגוף האדם יש גרעין אחד המתפקד כמרכז בקרה ומאכסן את 46 הכרומוזומים שלנו. כרומוזום הוא מבנה חוטני המצוי בגרעין התא, הנושא בתוכו מאות ולעיתים אלפי גנים. האדם יורש מערכת של 23 גנים מכל הורה. החומר הגנטי המצוי על 23 כרומוזומים אילו נקרא ה"גנום האנושי". בעקבות המחקרים השונים, מאמינים היום החוקרים שהגנום האנושי מורכב מכ-30,000 גנים. הגנים מפקחים על כל פעולות הבניה, תפעול ותיקון מערכות הגוף. לדוגמא, גנים מכילים את המידע הקובע את צבע העיניים או השיער ותכונות אחרות שאנו יורשים מהורינו. כמו כן, הודות לגנים, יש לנו שתי ידים אותן אנו יכולים להפעיל, כמו לנגן בפסנתר.
אך הגנים לבדם אינם כל-יכולים. רוב הגנים יכולים להועיל מעט מאד אם אינם מדורבנים ע"י חומרים אחרים. למרות נחיצותם, הגנים מחכים בתוך גרעין התא לחומרים אחרים שיבואו ויקראו את המסרים שלהם. מסרים אילו מספקים לתא הוראות לבניית חלבונים.
החלבונים הם אבני-הבנין של התאים. עצמות ושיניים, שרירים ודם, למשל, מיוצרים מחלבונים שונים. הם עוזרים לגופנו לגדול ולהישאר בריא. הגן מספק את הקוד ליצירת חלבון מסוים. לעיתים עלול להתרחש שינוי גנטי הקרוי מוטציה המוביל ליצירת חלבון פגום. בנוסף למוטציה גנטית, גם הסביבה (המזון שאנו אוכלים, האוויר שאנו נושמים, או כימיקלים שאנו נחשפים אליהם) יכולים להשפיע על יצירת חלבונים ע"י גרימת הפרעה בתרגום המסר הגנטי. חלבונים פגומים עלולים לגרום לתפקוד לקוי של התאים, מחלה ומוות.
החוקרים בודקים את הגנים כדי ללמוד יותר על החלבונים שהם יוצרים ומה למעשה עושים החלבונים לגוף. הם הצליחו גם לגלות מחלות שונות אשר נגרמות כאשר תפקוד הגנים לקוי.
הגנטיקה של מחלת אלצהיימר
מחלות כמו ציסטיק-פיברוסיס ומחלת הנטיגטון הם תוצאה של הפרעה בגן בודד. אם אדם יורש את הגן הגורם לאחת מהמחלות האלו, הוא יחלה במחלה בסבירות גבוהה. לעומת זאת, מחלת אלצהיימר הפוגעת בגיל מבוגר אינה נוצרת ע"י גן אחד. מוטציה בגנים שונים עלולה להגביר את הסיכון למחלה, בשילוב עם גורמים נוספים כגון יתר לחץ דם.
מסווגים את מחלת אלצהיימר לשני סוגים – משפחתי וספורדי. מחלת אלצהיימר משפחתית Familial AD (FAD) היא צורה נדירה של המחלה וניכרת בפחות מ-5% מחולי אלצהיימר. מקרי ה-FAD מתחילים בגיל צעיר יחסית, לפני גיל 65. המחלה נוצרת בעקבות מוטציה של גן על כרומוזום 1, 14 ו-21. אפילו אם האדם ירש מוטציה זו רק מאחד מהוריו, כמעט תמיד יחלה במחלת אלצהיימר בגיל מוקדם. דגם תורשתי כזה נקרא autosomal dominant inheritance – תורשה דומיננטית. כלומר, לכל הצאצאים בדור מסוים יש סיכוי של 50% לפתח FAD אם אחד מהוריהם חולה.
ApoE ומחלת אלצהיימר ספורדית
רוב מקרי מחלת אלצהיימר הם ספורדים ללא רקע תורשתי, כלומר ללא סיבה ידועה. כיוון שסוג זה מתפתח בדרך-כלל אחרי גיל 65, מתיחסים אליו כמחלת אלצהיימר מאוחרת. במחלת אלצהיימר ספורדית לא ניכר כל דגם תורשתי; אמנם, בכמה משפחות, ניכר מקבץ של מקרים. למרות שלא זוהה גן מסוים כגורם למחלת אלצהיימר ספורדית, לגנים יש איזה שהוא תפקיד בחלק מהמקרים של המחלה. החוקרים זיהו עליה בסיכון לחלות במחלת אלצהיימר ספורדית הקשורה לגן (apoE) apolipoprotein E הנמצא על כרומוזום 19. גן זה מספק את הקוד עבור חלבון הנושא כולסטרול במחזור-הדם. ApoE מגיע בכמה צורות: apoE4(E4)-apoE3 (E3) ,apoE2 (E2).
אנחנו יורשים אלל apoE אחד מכל הורה. מתברר שאם יורשים אלל E4 אחד או שניים גובר הסיכון לחלות במחלת אלצהיימר. פרושו של דבר – מציאותו של אלל E4 מהווה גורם סיכון למחלת אלצהיימר, אך אין כאן ודאות לחלות במחלה. חלק מהאנשים שיש להם 2 אללים של E4 (שהם בקבוצת הסיכון הגבוהה ביותר) אינם מפתחים אלצהיימר, ואילו אנשים ללא אלל E4 מפתחים את המחלה. אלל E2 נדיר יותר ומתברר שהוא מוריד את הסיכון לחלות במחלה. אלל E3 הוא הנפוץ ביותר באוכלוסיה הכללית, וכנראה אינו משחק תפקיד במחלת אלצהיימר. מכאן שדרגת הסיכון לחלות במחלת אלצהיימר אצל אדם מסויים אינה נתנת לקביעה לפי מצב apoE.
בדיקת ApoE במחקר ובאבחון
ניתן לבדוק בבדיקת דם אילו אללים של apoE יש לאדם. אך, כיוון שאלל apoE4 מהווה רק גורם סיכון, בדיקת הדם לא תנבא האם האדם יחלה במחלת אלצהיימר. במקום תשובה חד-משמעית של כן או לא, נקבל כתוצאה את התשובה אולי כן, אולי לא. למרות שקיימים אנשים שרוצים לדעת אם יחלו באלצהיימר בגיל מבוגר, לא ניתן עדיין לחזות זאת מראש. למעשה, חוקרים סבורים שכנראה לעולם לא יהיו בדיקות כאילו שיתנו תוצאה בדיוק של 100%.
במסגרת מחקר משמשת בדיקת apoE לזיהוי מתנדבים עם סיכון גבוה יותר לחלות באלצהיימר. בדרך זו, יכולים החוקרים לבדוק שינויים מוקדמים במוחם של חלק מהאנשים. בדיקה זו של apoE עוזרת לחוקרים להשוות יעילות טיפולים אצל חולים עם אללי apoE שונים. כאמור החוקרים מאמינים שבדיקת apoE מביאה תועלת במחקר של מחלת אלצהיימר בקבוצות גדולות של אנשים, אך איננה מסייעת לקביעת הסיכון למחלה אצל האדם הבודד. בדיקה כזו, המנבאת דרגת סיכון אצל אנשים בריאים, לחלות במחלת אלצהיימר, תהיה מועילה אם תפותח בדיקה מדוייקת יחד עם דרכים יעילות לטפל או למנוע את המחלה.
הדרך היחידה כיום לאבחן אלצהיימר בוודאות מוחלטת, היא בדיקת רקמת מוח תחת מיקרוסקופ וקביעת מציאותם של צברים (neuritic plaques) ופקעיות חוטיות (neurofibrillary tangles). הדבר נעשה בדרך-כלל לאחר מות האדם. אך, כיום רופאים יכולים לאבחן מחלת אלצהיימר ב-90% של דיוק בעזרת כלים אבחוניים רפואיים (כולל הסטוריה רפואית, בדיקות מעבדה, מבחנים נוירו-פסיכולוגיים וסריקות מוח). תהליך האבחון כולל גם שלילת אפשרות למחלות והפרעות אחרות העלולים לגרום לתופעות דומות. אם לא נמצאה כל סיבה אחרת, האבחנה תהיה "אפשרות" לאלצהיימר. לעיתים ניתן לבצע בדיקת apoE בשילוב עם הבדיקות האחרות, כדי לחזק את החשד למחלת אלצהיימר. כיום, לא קיימת בדיקה לאדם בריא, ללא סימני המחלה, אשר תנבא אם הוא עלול לחלות בה. בדיקה של ApoE כאמצעי חיזוי אינה מומלצת.
הדאגה לסודיות
בדיקת ApoE, ולמעשה כל הבדיקות הגנטיות, מעוררות שאלות אתיות, חוקיות וחברתיות, שרק לאחדות מהן יש כיום תשובה. באופן כללי, חוקי הסודיות מגינים על המידע שנאסף בקשר ל- ApoE למטרות מחקר. מצד שני, יתכן והמידע שנאסף על ApoE וקשור לאדם מסוים, לא ישאר סודי כאשר יכנס לתיקו הרפואי. בעתיד, מעסיקים שונים, חברות ביטוח, וארגוני בריאות שונים יכולים להגיע למידע זה וכתוצאה להפלות את האדם. למשל, תעסוקת האדם, או הפרמיה לביטוח יושפעו.
יעוץ גנטי
לעיתים למתנדבים למחקר יש את ההזדמנות לדעת, תוך כדי היעוץ הגנטי, את תוצאות בדיקת apoE שלהם. משמעות התוצאות סבוכה.
אנשים אשר לומדים מהבדיקה שהם בסיכון גבוה לחלות במחלה, עלולים לחוות דיכאון ומצוקה נפשית בכל הקשור לעתידם, כיוון שלא ניתן עדיין למנוע או לטפל במחלה. לכן מומלץ שתוצאות הבדיקות גנטיות ימסרו במסגרת של יעוץ גנטי. בזמן היעוץ יכולות המשפחות ללמוד על הגנטיקה של מחלת אלצהיימר, על הבדיקות עצמן, והמשמעות האפשרית של התוצאות. בגלל סוגיות הנוגעות לפרטיות, לרגשות וטיפול רפואי, המטרה העיקרית של היעוץ הגנטי היא לעזור לחולי אלצהיימר ומשפחותיהם לחקור ולהתמודד עם השלכות המידע.
מחקרים נוספים מציעים שגנים מסוימים ועדיין לא מזוהים עלולים להגדיל את הסיכון למחלת אלצהיימר בגיל מאוחר. הארגון הלאומי להזדקנות של ארה"ב NIA החלה ביוזמה גדולה המתמקדת בגילוי גורמי סיכון גנטיים נוספים למחלת אלצהיימר.
* המאמר פורסם ע"י The Alzheimer's Disease Education and Referral (ADEAR) Center המשרת את NIA וממומן ע"י הממשלה הפדרלית בארה"ב.
—– המדריך המלא —–
—– עקבו אחרינו —–
