איחוד כוחות בנוירולוגיה: הוקם פורום חירום של הרופאים וארגוני החולים
- מערכת דוקטורס אונלי
- התפרסם בדוקטורס אונלי
- אין תגובות
פורום חירום של ארגוני המחלות הנוירולוגיות, בשיתוף האיגוד הנוירולוגי בישראל, הוקם על רקע שיאי תחלואה וצפי להחרפתם. במפגש ההקמה השתתפו 11 ארגונים וקהילות של חולים ובני משפחה, וארגונים נוספים צפויים להצטרף למפגשים הבאים.
הפורום ישמש כשולחן עגול משותף וקבוע, שבו יוכלו רופאים ונציגי ארגוני החולים למפות צרכים ולפעול יחד מול ראשי מערכת הבריאות ומקבלי ההחלטות.
הנושאים המרכזיים שנדונו במפגש ההקמה כללו זמני המתנה ממושכים לנוירולוגים ולמומחים בתת-התחומים של המקצוע, ובהם שבץ מוחי, אפילפסיה ומחלות עצב-שריר; חסמים בתחום האבחון המוקדם; מחסור ברופאים ובמרפאות רב-תחומיות; פערי נגישות בין מרכז לפריפריה; היעדר רצף טיפולי; ומחסור במידע נגיש ומעודכן לחולים ולרופאים.
ביקוש עולה לשירותים נוירולוגיים
המשבר בתחום נובע בחלקו ממצוקת מקצוע הנוירולוגיה וממחסור חריף בכוח אדם. בעוד שבפועל נדרשים בישראל לפחות 1,000 מומחים בנוירולוגיה, ישנם רק כ-400 נוירולוגים פעילים, ורבים מהם כבר חצו את גיל הפרישה לגמלאות או קרובים לגמלאות.
במפגש דובר על ביקוש עולה לשירותים נוירולוגיים כחלק ממגמה דמוגרפית רחבה וגם על רקע פגיעות ראש במלחמה. בין היתר הוזכר כי הזדקנות האוכלוסייה מובילה לעלייה בשכיחות מחלות נוירולוגיות ניווניות כדמנציה ופרקינסון, שבהן נדרש מעקב תפקודי וטיפול ארוך ומורכב.
הוזכר כי היקף אירועי השבץ המוחי, כ-20,000 מקרים בשנה, הוא אתגר גדול למערכת, שכן מדובר בטיפול רפואי אקוטי שמחייב מעקב אחרי הלוקים בשבץ מוחי ופעילות רפואית לשיקום ולמניעת התקפים חוזרים. הוזכרו גם היקפי החולים באפילפסיה, במחלות עצב-שריר, בטרשת נפוצה, במיגרנות ובמגוון רחב של מחלות נוירולוגיות אחרות, שלגביהן קיימות כיום יכולות אבחון טובות יותר מאשר בעבר, ניכרת עלייה בשיעורי ההישרדות והתרחבות אפשרויות טיפוליות.
על רקע העלייה בתחלואה ובמורכבות הטיפול, נטען בפורום כי נדרשת הסטת מטופלים מבתי החולים לקהילה, אלא שרפואת הקהילה מתקשה לתת מענה.
להכיר בנוירולוגיה כמקצוע במצוקה
שוב עלתה הקריאה להכיר בנוירולוגיה כמקצוע במצוקה וכמקצוע מיוחד, בין היתר כדי למשוך מתמחים ורופאים צעירים לתחום, שכן התורים הארוכים שחווים המטופלים והיעדר מעקבים שוטפים קשורים לחסר כוח אדם בכל תת-ההתמחויות הנוירולוגיות.
כיום מוכרים במערכת הבריאות 17 מקצועות רפואיים כמקצועות במצוקה, המזכים את הרופאים בהם בתמריצים כלכליים שנועדו למשוך כוח אדם, ונוירולוגיה עדיין אינה נמנית עימם. המקצוע האחרון שצורף לרשימה בינואר אשתקד הוא פסיכיאטריה של מבוגרים. לצידו מוכרים כמקצועות במצוקה רפואה פנימית, גריאטריה, כירורגיה כללית, כירורגיה דחופה, פתולוגיה, המטואונקולוגיה ילדים, רפואה פיזיקלית ושיקום, פסיכיאטריה של הילד והמתבגר, רפואה גרעינית, כירורגיית ילדים וכירורגיית כלי דם. לצידם מוגדרים חמישה מקצועות נוספים במצוקה אקוטית: הרדמה, ניאונטולוגיה, טיפול נמרץ כללי ונשימתי, טיפול נמרץ ילדים וטיפול נמרץ לב.
הנימוקים כוללים את העובדה שיש בארץ רק כ-22 מומחים בנוירולוגיה קוגניטיבית מול כ-250 אלף חולי דמנציה ואלצהיימר; פחות מ-15 מומחים לכאבי ראש ומיגרנה מול מאות אלפים הסובלים ממיגרנות כרוניות; רק כ-30 מומחים בתחום הווסקולרי מול קרוב ל-20,000 אירועי שבץ מוחי חד בשנה; רק כ-15 נוירולוגים שעברו הכשרה פורמלית בתחום מחלות עצב-שריר מול כ-40 אלף חולים עם מגוון מחלות מורכבות; ופחות מ-30 אפילפטולוגים מול כ-100 אלף חולים.
לשפר מענה בקו ראשון ולהרחיב את מערך המרפאות
נציגי ארגוני החולים התמקדו בצורך לשפר את הידע של רופאי הקהילה ורופאי הקו הראשון בזיהוי תסמינים ראשונים של מחלות נוירולוגיות, כדי להפנות בלי עיכובים מיותרים לבדיקות ולמומחים ולקצר את משכי הזמן של האבחונים. כמו כן הודגשה החשיבות שבפיתוח מערך של מרפאות וצוותים רב-תחומיים בפריסה ארצית, לצד הנגשת מידע על המחלות השונות לאוכלוסיות מגוונות מבחינת שפה, תרבות וצרכים.
הפורום גם דן בצורך לתת מענה לחולים במחלות נוירולוגיות נדירות ובמחלות יתום, שמתקשים למצוא מרפאות רב-צוותיות לליווי טיפולי לאורך רצף חייהם. כך למשל, מאובחני דושן-בקר ותסמונת רט נתקלים בחוסר מענה רפואי במעבר ממחלת ילדות למחלת בוגרים. בנוסף, יש בארץ מרכז רפואי אחד בלבד למחלת הנטינגטון, ואילו החולים במחלת השריר הנדירה GNEM מתקשים מאוד למצוא בארץ מענה רפואי.
פערים בין מרכז לפריפריה - כך זה נראה במציאות
נושא נוסף שעלה הוא הפערים בין מרכז לפריפריה. נציגי העמותות מתארים חוסר אונים של חולים שנדרשים לנסוע מרחקים כדי לקבל טיפול רפואי. גב פלד, שייצג בפגישה את "קהילת האור" למען פגועי ראש יחד עם שחר גזונדהייט, שהקים את הקהילה, מתמודד עם אפילפסיה ונאלץ לנסוע מביתו בבאר שבע לרמב"ם בחיפה כדי לראות רופא אפילפסיה. נציג עמותת פרקינסון ישראל סיפר על חולים דרוזים מהגולן שנאלצים לנסוע למרכז הארץ למרפאות פרקינסון.
סוגיית התורים הארוכים התבררה במפגש כפצע כואב בכל התחלואות הנוירולוגיות, ונתמכת גם בנתוני משרד הבריאות, שלפיהם בין 2022 ל-2026 זינק זמן ההמתנה הממוצע לנוירולוג בקהילה בכ-42%.
"הקמת הפורום היא צעד נכון, משום שלראשונה אנחנו יושבים סביב אותו שולחן עם נציגי המטופלים שלנו. אנחנו מבינים היכן המערכת נכשלת ומהם הצרכים הדחופים ביותר", אמר פרופ' יואב צ'פמן, יו"ר האיגוד הנוירולוגי בישראל.
ד"ר רני ברנע, מזכיר האיגוד, הוסיף: "השותפות עם ארגוני החולים תאפשר פעילות בקול ברור ומאוחד כדי להביא לשינוי אמיתי, החל מזמינות ונגישות לטיפול רפואי בסיסי, דרך הנגשת מידע לציבור וקידום צרכים המשותפים לכלל נציגי המטופלים".
ד"ר נתי בלום, מנכ"לית עמותת עמדא לאלצהיימר ודמנציה, בירכה על המפגש והביעה תקווה להמשך שיתופי פעולה חיוניים, לשם העלאת המודעות למחלות הנוירולוגיות ושיפור חיי החולים.
פנינה רוזנצוייג, מנכ"לית עמותת נאמן, סיכמה: "מנקודת המבט של המטופלים והמשפחות, המשבר במערכת הנוירולוגית כבר אינו שאלה של זמני המתנה בלבד. הוא משפיע על היכולת לקבל אבחון בזמן, טיפול נכון ורצף טיפולי לאורך הדרך. הקמת הפורום היא הזדמנות ייחודית לחבר בין הידע והניסיון של הרופאים לבין הקול והמציאות של המטופלים ולהבטיח שכל אדם המתמודד עם מחלה נוירולוגית יקבל את המענה הרפואי שהוא זקוק לו, בזמן ובמקום".