בין זיכרון לעצמאות
- ד"ר נתי בלום
- אין תגובות
איך לעבור את היממה הרגשית ביותר בשנה עם אדם עם דמנציה
השעות שבין יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה לבין חגיגות יום העצמאות הן מהטעונות ביותר בלוח השנה הישראלי, והשנה במיוחד. ביום אחד אנחנו עוברים מקול דממה ושרשרת שמות כואבת — לזיקוקים, מוזיקה, ריקודים ושירים על תקווה ותחייה. עבור רבים, מדובר במעבר חד ומטלטל. אך עבור אנשים המתמודדים עם דמנציה — ובני משפחותיהם — זו עלולה להיות יממה של בלבול, מצוקה ולעיתים גם התפרצות רגשית קשה.
למה זה כל כך קשה?
אצל אנשים עם דמנציה, השפעת הגירויים הסביבתיים מתעצמת. השמיעה עשויה להיות רגישה במיוחד, העיבוד התחושתי לקוי, והמעברים החדים בין רגשות שונים אינם תמיד ברורים או מובנים. ההיגיון הסיבתי – "קודם היה טקס זיכרון, עכשיו חוגגים" – עלול להתפספס לחלוטין. מבחינתם, צפירה עלולה להישמע כהתרעה למלחמה מתקרבת, וזיקוקים להיחשב כאיום.
לפי הערכות משרד הבריאות, בישראל חיים כיום למעלה מ-150 אלף בני אדם עם דמנציה, רובם בגיל מבוגר. רבים מהם עברו חוויות טראומטיות בתקופת השירות הצבאי, מלחמות, פיגועים או אובדן אישי – זיכרונות שעלולים לצוף דווקא ביום טעון שכזה. אחרי הטבח של ה-7.10, והשנתיים המטלטלות שכולנו עוברים, חווית הטראומה רק מתעצמת.
מה אפשר לעשות? – מדריך למשפחות
- הכנה עדינה מראש: שיחה רגועה יכולה לעשות הבדל עצום. במקום "להפיל" את האירועים בזמן אמת, הקדימו להסביר בעדינות שהיום יהיה יום זיכרון, ושמחר יחגגו עצמאות. מומלץ להשתמש בלוח חזותי עם סמלים צבעוניים – דגל קטן, תמונת נר – כדי להמחיש את המעבר.
- בזמן הצפירה – לא לבד: אם בחרתם להישאר בבית – החזיקו יד, שמרו על קשר עין, והשמיעו מוזיקה שקטה כדי לרכך את הצליל. אם תבחרו לצאת לטקס, שבו באזור שקט, והימנעו מהמולה.
- שמירה על שגרה מוכרת: אל תשנו את סדר היום: תרופות, ארוחות ומנוחות – בדיוק בזמנן. השגרה היא העוגן הטוב ביותר לבלבול שמאפיין ימים כאלה.
- מעבר הדרגתי לחג: חשוב לא לעבור ישירות מהטקס לצפייה בזיקוקים. התחילו בדגל קטן על שולחן האוכל, או בשירה משפחתית של שיר ישראלי ותיק. זה יכול לעזור לקרוב להבין שמתחילה אווירה חדשה – מבלי להציף אותו ברעש.
- זיקוקים? במידה: זיקוקים הם גירוי קיצוני – רעש, אור, הבזקים – שעשוי להתפרש כמצב חירום. מומלץ לצפות מהמרפסת או בטלוויזיה, עם שליטה על הווליום, או לוותר לחלוטין.
- עיבוד רגשי – גם אם אין מילים: שבו יחד. הניחו יד על הכתף. שאלו: "איך אתה מרגיש?" גם אם לא תתקבל תשובה מלאה, עצם השאלה מחזקת את תחושת הביטחון והקשר. מגע פיזי משמעותי לא פחות ממילים.
- ואתם?: מטפלים לעיתים שוכחים את עצמם ביום שכזה. גם אתם חווים עומס רגשי – גם מהאווירה הכללית, וגם מהאחריות על בן המשפחה. דברו עם מישהו. שתפו. ואם אתם מרגישים מוצפים – אל תישארו לבד. מרכז התמיכה והייעוץ של עמותת עמדא פתוח לסיוע, בטלפון 8889*.
סיכום
המעבר מיום הזיכרון ליום העצמאות הוא מבחן לאומי – אבל עבור משפחות של אנשים עם דמנציה, הוא גם מבחן אישי, של אמפתיה, סבלנות ונוכחות. ניהול נכון של המעבר הזה, בייחוד בימים הטראומטיים שכלונו עוברים בשנתיים האחרונות, יכול לאפשר גם לקרוב עם הדמנציה לחוות משהו מהמשמעות של שני הימים – בעדינות, בביטחון ובאהבה.
מאחלת לכם חג עצמאות רגוע ומשמעותי!
ד"ר נתי בלום, מנכ"לית עמותת עמדא
ד"ר נתי בלום היא מנכ"לית עמותת עמדא ובעלת תואר דוקטור בפסיכולוגיה מאוניברסיטת סקרמנטו. עבודת הדוקטורט שלה התמקדה בטיפול קבוצתי פנים אל פנים לעומת טיפול קבוצתי וירטואלי. בתפקידה בעמדא היא רותמת את ניסיונה המקצועי והניהולי להובלת מאמצים לשיפור איכות חייהם של המתמודדים עם דמנציה, קידום זכויותיהם והעלאת המודעות הציבורית לתופעה בישראל.
—– המדריך המלא —–
—– עקבו אחרינו —–
