כשההורה שלנו או אדם אהוב מגיע לגיל מבוגר ומתחיל להתמודד עם ירידה קוגניטיבית, הדאגה מתפצלת: רגשית, תפקודית, ולעיתים גם כלכלית. בדיוק בשביל זה קיימת גמלת הסיעוד של הביטוח הלאומי, המספקת סיוע חשוב שיכול להקל על המציאות הלא פשוטה הזו.

 

 

 

אם יקירכם עבר את גיל הפרישה (בד"כ 62 לנשים ו- 67 לגברים), גר בבית (לא במוסד סיעודי), היה מבוטח בביטוח לאומי לפחות שנה, וזקוק לעזרה קבועה בתפקוד או להשגחה, הוא כנראה זכאי לגמלה.

 

וזה לא חייב להיות רק קושי פיזי: גם במקרים של דמנציה או אלצהיימר, כשהאדם עדיין נייד ועצמאי פיזית, אבל זקוק להשגחה מתמדת, ייתכן ותהיה זכאות.

 

 

הסיוע יכול להיות בשירותים בבית (מטפל/ת, מוצרים רפואיים, מרכז יום, לחצן מצוקה ועוד), ולעיתים גם בתשלום חודשי, חלקי או אף מלא כאשר מעסיקים עו"ז. הרמה נקבעת לפי תפקוד, ויש 6 דרגות זכאות שונות.

 

ההערכה נעשית על ידי ביקור בבית של אחות או גורם רפואי מטעם הביטוח הלאומי, אבל במצבים מסוימים, בעיקר בגילאים מתקדמים או כשהמצב הרפואי ברור, ההערכה יכולה להיעשות גם בלי ביקור, רק על סמך מסמכים. נדגיש כי מאז תקופת הקורונה, לרוב הערכות נעשות באמצעות תשאול טלפוני.

 

התהליך עצמו עשוי להיות מתיש, אבל מגיע לכם ויקירכם לקבל את הסיוע הזה.

 

אם אתם בתחילת הדרך או מתקשים במילוי הטפסים, אנחנו כאן כדי לעזור להבין את הזכויות, ולהיות לצדכם בדרך.