מחקר גדול שפורסם החודש ב-Nature Medicine בדק האם פעילות גופנית יכולה להאט את התקדמות השינויים הפתולוגיים במחלת אלצהיימר – עוד לפני שמופיעים סימני דמנציה.

מה חקרו?

• החוקרים עקבו אחרי מאות בני 60+ עם תפקוד קוגניטיבי תקין (שלא אובחנו כסובלים מדמנציה או ירידה קוגניטיבית קלה), חלקם עם עדות (במיפוי מוח) לרמות גבוהות של החלבון עמילואיד במוח (הימצאות החלבון עמילואיד במוח מגדירה את הפתולוגיה כמחלת אלצהיימר).
• כל משתתף לבש מד צעדים, וכך נמדדה כמות הצעדים היומית שלו לאורך זמן.
• במקביל, כל המשתתפים במחקר בצעו מיפוי מוח  לברור הימצאות משקעי החלבונים עמילואיד וטאו (המאפיינים את הפתולוגיה במחלת אלצהיימר), מבחני זיכרון והערכות תפקודי היום יום – במשך כ-7–8 שנים.

מה מצאו?

• יותר צעדים – פחות " שקיעת חלבונים אופייניים למחלת אלצהיימר במוח": החלבון טאו שקע בקצב איטי יותר, ודלדול רקמת המוח הייתה קטנה יותר במוחם של משתתפי המחקר  שהקפידו על פעילות גופנית (גם כאשר רמת החלבון עמילואיד במוחם הייתה גבוהה).
• יותר צעדים – ירידה איטית יותר בזיכרון ובתפקוד: הזיכרון והיכולת התפקודית (ניהול כספים, התמצאות, סידורי בית וכדומה) נשמרו טוב יותר בקרב הפעילים גופנית.
• אפקט "מינון": ככל שהלכו יותר– כך ירדה הסכנה להידרדרות בזיכרון, בתפקוד ובצבירת  משקעי החלבון הפתולוגיים במוח. הסיכון להתדרדרות היה נמוך בעשרות אחוזים באלו שצעדו מעל ל 6700 צעדים ביום.

מה המסקנות?

• פעילות גופנית – אפילו ברמה יומיומית מתונה כמו הליכה – היא ככל הנראה גורם מגן בשלב ה"נסתר" של אלצהיימר (לפני שמופיעים סימנים קליניים).
• הפעילות לא רק "משפרת הרגשה", אלא קשורה ממש להאטת התהליכים הניווניים במוח (בעיקר התפשטות חלבון הטאו), גם בקרב אנשים שכבר יש במוחם עמילואיד.
• גם בגיל מבוגר, ואפילו כשכבר יש שינויים במוח, עדיין יש מה לעשות – ואפשר כנראה להאט את תהליך ההידרדרות.

מה ההמלצות לציבור?

ההמלצות כאן כלליות בלבד, ואינן מחליפות ייעוץ רפואי אישי. במיוחד בגיל 65+ או עם מחלות רקע – חשוב להתייעץ עם רופא לפני התחלת תכנית חדשה.

• להכניס תנועה קבועה ליום-יום: הליכה בקצב נוח, כמה פעמים בשבוע, עדיף כל יום.
• להתחיל בקטן: גם 5–10 דקות הליכה, 2–3 פעמים ביום, הן התחלה טובה. אפשר בהמשך להגיע בהדרגה ל-3,000–4,000 צעדים, ובהמשך לשאוף לכ-6,000–7,000 צעדים ביום – אם זה מתאים מבחינה רפואית.
• להעדיף הליכה "משולבת בטבעיות בחיים": ירידה תחנה אחת קודם, עלייה במדרגות כשאפשר, סיבוב קצר אחרי ארוחה, ללוות נכד לבית ספר ברגל.
• לבחור פעילות שמתאימה לגיל ולמצב הבריאותי: הליכה עם מקל/הליכון, הליכה בקניון ממוזג, התעמלות במים, שיעורי תנועה עדינים – כל מה שמרגיש בטוח ונעים.
• להפוך את זה לביחד: הליכה עם בן/בת הזוג, חברים או קבוצה – מעלה את הסיכוי להתמיד, וגם מוסיפה מפגש חברתי חשוב לבריאות המוח.

המסר המרכזי מהמחקר

גם אם לא ניתן לשלוט בכל גורמי הסיכון, על כמות התנועה היומית שלנו – אפשר כן להשפיע. כמה מאות עד אלפי צעדים נוספים ביום, באופן קבוע ולפי היכולת, יכולים להיות השקעה משמעותית בעתיד הזיכרון והתפקוד שלנו.

המאמר המלא

• קישור: https://www.nature.com/articles/s41591-025-03955-6
• מראה מקום:

Yau, W. W., Kin, D. K., Rabin, J. S., Properzi, M., Schultz, A. P., Shirzadi, Z., … Chhatwal, J. P. (2025). Physical activity as a modifiable risk factor in preclinical Alzheimer’s disease. Nature Medicine. https://doi.org/10.1038/s41591-025-03955-6