האם מחלת אלצהיימר היא תורשתית?

האם מחלת אלצהיימר היא תורשתית

האם מחלת אלצהיימר היא תורשתית?


על נטייה גנטית למחלת אלצהיימר, ומה ניתן לעשות לגבי זה

 

מחלת אלצהיימר היא הגורם השכיח ביותר לדמנציה – תסמונת קלינית המתארת התדרדרות בתפקודים הקוגניטיביים ובהתנהגות עד כי החולה אינו מסוגל עוד לתפקד כהרגלו בחיי היום יום, חדל להיות עצמאי ונדרש בד"כ לעזרת הזולת.

החשש ממחלת אלצהיימר נוגע ברבים. כשאנו רואים קרוב משפחה מתמודד עם אובדן זיכרון וירידה קוגניטיבית, עולה השאלה: "האם זה תורשתי? האם זה יקרה גם לי?". במאמר זה נבהיר את הקשר בין גנטיקה למחלת אלצהיימר.

האם מחלת אלצהיימר תורשתית?


התשובה מורכבת. נהוג לחלק את מחלת אלצהיימר על פי הגיל בו מסתמנת הירידה הקוגניטיבית:

1. מחלת אלצהיימר המסתמנת בגיל צעיר


לגבי מחלת אלצהיימר המסתמנת בגיל צעיר, דהיינו בבני 18-65 שנים, במרבית המקרים החוקרים לא הצליחו להוכיח נטייה תורשתית. באחוזים בודדים מהמקרים בגילאים אלה המחלה משפחתית (Familial Alzheimer's Disease), ונגרמת כתוצאה ממוטציות (שינויים גנטיים) ספציפיות באחד או יותר מהגנים APP, PSEN1 או PSEN2. כאשר אחד ההורים נושא מוטציה כזו, ילדיו בסיכון של 50% לרשת מוטציה זאת, ואם ירשו את המוטציה הם יהיו בסיכון גבוה מאוד לפתח ירידה קוגניטיבית ודמנציה. בנוסף, אנשים החיים עם תסמונת דאון בסיכון גבוה מאוד לפתח מחלת אלצהיימר בגיל צעיר כיוון שהשינוי הגנטי הגורם לתסמונת דאון גורם למחלת אלצהיימר גם כן.

לעתים נדירות, אנשים הנושאים מוטציות הגורמות למחלת אלצהיימר לא יפתחו תסמיני מחלה. נמצא כי אנשים אלו נושאים מוטציות המגנות עליהם מפני התפתחות תסמיני מחלת אלצהיימר. אנשים אלו מצויים במוקד מחקרי, והחוקרים מנסים ללמוד ממוטציות מגנות אלו האם וכיצד ניתן להגן על האדם הסובל משינויים מוחיים של מחלת אלצהיימר מפני התפתחות ירידה קוגניטיבית ודמנציה.

2. מחלת אלצהיימר המסתמנת בגיל מבוגר


לגבי מחלת אלצהיימר המסתמנת בגיל מבוגר, דהיינו בבני 65 שנים ומעלה, לא הוכח קיום "גן אלצהיימר" יחיד ומניחים כי בגיל מבוגר המחלה נגרמת עקב שילוב בין אורחות חיים וגורמים גנטיים וסביבתיים. גרסת ApoE4 של הגן APOE מעלה את הסיכון למחלת אלצהיימר בגיל מבוגר ואולם לא כל נשא ל-ApoE4 יפתח מחלת אלצהיימר, ולא כל מי שאינו נשא לגן זה יפתח ירידה קוגניטיבית ודמנציה. בנוסף, ידועים עוד עשרות גנים הקשורים לסיכון לפתח מחלת אלצהיימר, אך השפעתם קטנה יותר.

בדיקות גנטיות: האם כדאי ומתי?


מרפאות לגנטיקה קלינית מצויות בקהילה ובתי החולים. אין התוויה לביצוע בדיקות גנטיות בשגרה כיוון שהטיפולים הקיימים היום ומוצעים לאנשים עם ירידה קוגניטיבית ודמנציה אינם נקבעים בד"כ על פי הסטטוס הגנטי.

ואולם, מומלץ בהחלט לשקול ייעוץ ואבחון גנטי במקרים בהם דמנציה
מתפרצת בגיל צעיר. יש חשיבות לזיהוי הגורם למחלה וידיעת הסטטוס הגנטי בעת תכנון המשפחה (למניעת העברת המוטציה לדורות הבאים) וגם במקרים בהם נשקל במהלך ייעוץ עם רופא מומחה טיפול המבוסס על ממצאים גנטיים. חשוב לציין, שבכל מקרה מומלץ לבצע בדיקות גנטיות רק בהמלצת רופא מומחה במחלות הגורמות לירידה קוגניטיבית ודמנציה.

אבחון מחלת אלצהיימר ודמנציות אחרות


אם אתם או יקיריכם חווים ירידה קוגניטיבית, שינויים בהתנהגות או קשיים תפקודיים בכל גיל, חשוב לפנות לרופא המשפחה, ובעת הצורך להמשך בירור על יד רופא מומחה מאחד המקצועות הבאים: נוירולוגיה, פסיכיאטריה וגריאטריה. מרפאות המתמחות באבחון וטיפול באנשים הסובלים משינויים בתפקוד הקוגניטיבי ומדמנציה קיימות בקהילה ובבתי החולים.

האבחון הראשוני כולל הערכה קוגניטיביות, בדיקות דם, ובדרך כלל בדיקות דימות. היקף הבירור ייקבע על ידי הרופא המומחה. אבחון מוקדם תמיד חשוב וקריטי בכל גיל ובמיוחד באנשים צעירים, במקרים בהם  מהלך ההתדרדרות מהיר, או כשהתסמינים הראשוניים התנהגותיים. אבחון מוקדם מאפשר התאמת טיפול אופטימלי לאדם החווה התדרדרות קוגניטיבית והתנהגותית, תכנון לעתיד ושיפור איכות החיים.

האם אפשר להקטין את הסיכון לירידה קוגניטיבית ודמנציה גם באנשים עם נטייה גנטית?


בהחלט כן
! הגורמים הבאים נמצאו משפיעים משמעותית על הסיכון לפתח דמנציה ומסייעים לדחות את הופעתה:

  • פעילות גופנית סדירה: לפחות 150 דקות בשבוע של פעילות אירובית מתונה ואימוני כוח.
  • פעילות קוגניטיבית וחברתית: למידה, קריאה, משחקי חשיבה ושמירה על קשרים חברתיים.
  • תזונה ים-תיכונית: עשירה בירקות, פירות, דגנים מלאים, דגים ושמן זית; דלה בשומן רווי ובבשר מעובד.
  • שמירה על בריאות הלב וכלי הדם: איזון לחץ דם, סוכרת וכולסטרול.
  • הימנעות מעישון והגבלת אלכוהול.
  • שינה איכותית ומספקת.
  • טיפול בליקויי ראיה ושמיעה.

פנייה לעזרה


אם אתם חוששים או זקוקים לייעוץ, עמותת עמדא מפעילה קו ייעוץ ותמיכה ארצי ללא עלות: 8889*. אנשי מקצוע ישמחו להקשיב, לייעץ ולהפנות לגורמים המתאימים. זכרו, יש מה לעשות, ויש עם מי לדבר.


פרופ' יהודית אהרון-פרץ
היא יו"ר הועדה המדעית המייעצת של עמותת עמדא ורופאה בכירה במכון לשבץ המוח וקוגניציה, הקריה הרפואית, רמב״ם. בעבר, מנהלת המכון לנוירולוגיה קוגניטיבית.

ארי מנור: מנכ"ל חברת הייעוץ ZOOZ, ומנהל האסטרטגיה והשיווק בעמותת עמדא. מומחה לאסטרטגיה, שיווק וחדשנות. בעל תואר שני בגנטיקה של האדם, במסגרת מסלול המצטיינים הבינתחומי באונ' ת"א.

—– המדריך המלא —–

המדריך המלא למחלת אלצהיימר

לפניכם רשימה של סימנים נפוצים לדמנציה.

—– עקבו אחרינו —–

השארת תגובה