כלים לסוף החיים בדמנציה


נכתב על ידי ד"ר ענבל מעין, מומחית בגריאטריה ודמנציה, מנהלת רפואית צבר רפואה


סוף החיים במחלות הדמנציה הוא שלב עדין ומורכב. עבור משפחות רבות זו תקופה שמלווה בתחושות של בלבול, חוסר ודאות ולעיתים גם אשמה. חשוב להבין שזהו חלק טבעי מהתקדמות המחלה, ולא "כישלון" של המשפחה או הצוות המטפל. בשלב זה הדגש בטיפול עובר מהתמקדות בהארכת חיים, לטיפול תומך שמטרתו לשמור על נוחות, למנוע ולהקל על סבל לתת תמיכה וסיוע למשפחה בליווי יקירם במקצועיות. כבוד ובחמלה.

סימנים אופייניים בשלבים האחרונים

כדי להיערך טוב יותר, כדאי להכיר את השינויים הצפויים:

 • ירידה הדרגתית ביכולת לאכול ולשתות.

 • קושי בבליעה וסיכון לשאיפת מזון או חנק.

 • ירידה ביכולת התנועה- שכיבה ממושכת במיטה, אובדן ניידות.

 • חוסר שליטה על סוגרים.

 • הופעה של זיהומים חוזרים, בעיקר בדרכי הנשימה והשתן.

 • ירידה ביכולת לתקשר, עד חוסר תגובה לסביבה.

 • ירידה הדרגתית בכוח ובמשקל.


חשוב לדעת
: אלו אינם סימנים של טיפול לקוי, אלא שלב טבעי במחלת הדמנציה.

טיפול תומך ופליאטיבי


לעיתים בשלבים הסופיים של הדמנציה, כאשר המטופל מרותק למיטה והתקשורת איתו יורדת בוחרים לעבור לשלב בו המטרה העיקרית היא נוחות ורווחה. הכוונה בנוחות ורווחה היא לא להפסיק לטפל אלא להתמקד ב:

 • קלה על תסמינים– מתן תרופות לכאב, חרדה או קוצר נשימה.

 • טיפול במיטה– שינויי תנוחה, שמירה על עור יבש ונקי, מניעת פצעי לחץ.

 • תזונה ונוזלים– מתן מזון רך ונוזלים בכמות ובצורה שנוחה למטופל, בלי להכריח או לכפות.

 • טיפול בזיהומים- לעיתים מתן טיפול מקומי ( עורי: משחות וחבישות. התייבשות:מתן נוזלים תת-עורי, כאב: משככי כאבים) עדיף על אנטיביוטיקה או אשפוז.

 • סביבה תומכת- שמירה על הסביבה המוכרת, אווירה נעימה ורגועה עם מגע פיזי חם, מוזיקה מוכרת, נוכחות של בני משפחה.

 • תמיכה רגשית ורוחנית- מענה לצרכים האישיים והאמוניים של המטופל ושל משפחתו.

צבר רפואה


צבר רפואה פועלת מתוך אמונה שהמרחב הביתי הוא המרחב הטיפולי המיטבי לאדם, כאשר מצבו הרפואי מאפשר זאת, וכאשר הוא מעוניין להישאר בביתו. מערך האשפוז בבית של 'צבר' פועל בזמינות מלאה למטופל 24/7, וכולל צוותים רב מקצועיים בתחומים שונים (רופאים/ות, אחים/ות, עו"ס, מקצועות בריאות משלימים), הפועלים בפריסה ארצית מלאה.

 • מידע על הוספיס בית לחולי דמנציה

 • אתר צבר רפואה

כלים מעשיים למשפחות


המטופל והמשפחה נמצאים במרכז, וחשוב שתהיו מצוידים בכלים המתאימים:

  1. שיחה עם הצוות המטפל
    אל תחששו לשאול שאלות פשוטות:
    – מה באמת צפוי?
    – מה אפשרי ומה מיותר?
    – איך נדע שהטיפול מקל עליו?

  2. הכנה להחלטות רפואיות
    – אם קיים ייפוי כוח מתמשך או הנחיות רפואיות מקדימות, יש להציגן לצוות.
    – אם לא-  כדאי לנסות להבין מה היו רצונותיו של המטופל בעבר.

  3. התארגנות בבית
    – דאגו לציוד בסיסי: מזרן למניעת פצעי לחץ, מוצרי ספיגה מתאימים, תרופות להקלה.
    – בקשו הדרכה מצוות סיעודי לגבי טיפול יומיומי (היגיינת גוף ופה, האכלה, שינוי תנוחה,).

  4. חלוקת תפקידים במשפחה
    – קבעו מי אחראי על טיפול פיזי יומיומי, מי על קשר עם הצוות, ומי מתאם ביקורי קרובים.

  5. שמירה על המשפחה עצמה
    – קחו הפסקות, שתפו בני משפחה נוספים, בקשו עזרה מחברים.
    – אל תזניחו את בריאותכם. מטפל מותש מתקשה לסייע למטופל.

ליווי רגשי וקהילתי


 • עמותת עמדא: מציעה קבוצות תמיכה, ומרכז תמיכה וייעוץ טלפוני – 8889*.

 • צוותים רפואיים ופליאטיביים: יכולים לספק מענה מקצועי 24/7.

 • תמיכה רוחנית/דתית: עבור משפחות רבות, שיחה עם רב, מנהיג דתי אחר, או מדריך רוחני מעניקה חיזוק בתקופה זו.

לסיכום


סוף החיים במחלת הדמנציה הוא פרק קשה אך גם משמעותי. הבחירה להתמקד בנוחות, בכבוד ובחמלה – ולא רק בהארכת חיים בכל מחיר – מאפשרת למשפחה ללוות את יקירם בדרך אנושית ומכבדת.

אתם לא לבד במסע הזה: יש תמיכה, יש ליווי, ויש כלים שיכולים לעזור לכם לעבור אותו ביחד.

—– המדריך המלא —–

המדריך המלא למחלת אלצהיימר

לפניכם רשימה של סימנים נפוצים לדמנציה.

—– עקבו אחרינו —–