סימנים מקדימים לדמנציה, ואיך מאבחנים זאת כשיש חשש
- ד"ר נתי בלום
- אין תגובות
מידע שימושי והכוונה מעשית על עמותת עמדא, בחודש המודעות לאלצהיימר
בערב חורפי אחד, חוה סגרה את הסיר על הפלטה והביטה ברחום בבעלה. "איפה המפתח של הבית הכנסת?" הוא שאל בפעם השלישית בתוך שעה. קודם זה הצחיק, אחר כך הדאיג. היא ידעה שהוא עייף, אך גם הבחינה בדברים קטנים: חשבונות שנשכחו, ושפתאום הוא מתקשה לאתר את דף הגמרא שהתחיל ללמוד אתמול. "אולי זה סתם לחץ," לחשה לעצמה. אבל הלב ביקש תשובה.
מהי דמנציה — בקצרה
"דמנציה" איננה מחלה אחת, אלא שם כולל לקבוצת מחלות הגורמות לפגיעה מתקדמת בזיכרון, בחשיבה ובתפקוד היום-יומי. הסוג השכיח הוא אלצהיימר. האבחון המוקדם חשוב: הוא מאפשר טיפול תומך, תכנון משפחתי וכלכלי, והקלה גדולה למטופל ולמשפחה.
סימנים מוקדמים שכדאי לשים לב אליהם (אצל גברים ונשים)
- שכחה חוזרת של אירועים סמוכים/פגישות, ושאלות חוזרות על אותו נושא.
- קושי בהתמצאות במקום מוכר (רחוב הבית, דרך לבית הכנסת/לעבודה).
- ירידה ביכולת לנהל כספים, תרופות, או סידורים פשוטים.
- חיפוש מילים, דיבור מקוטע או בלבול בין חפצים.
- שינוי בהתנהגות: רגישות יתר, חשדנות, עצבות או עצבנות בלתי אופיינית.
- ירידה מיומנויות מוכרות (בישול קבוע, ניהול חנות, תפעול פלאפון).
- ניהול בית מצטמצם: הזנחת ניקיון, חשבונות לא משולמים, מקרר ריק/עמוס ללא סדר.
- אצל חלק מהגברים נראה לפעמים הומור ציני/כעס שמסתיר קושי; אצל חלק מהנשים—עומס ותשישות שמכסים על פערים בזיכרון. העיקר: לשים לב לשינוי מן ההרגלים הקודמים.
איך מאבחנים בישראל – צעד־אחר־צעד
- פנייה לרופא/ת המשפחה בקופת החולים: תיאור התסמינים והתדירות.
- שלילת גורמים הפיכים: בדיקות דם (בלוטת תריס, B12, דלקת), בדיקת ראייה/שמיעה, סקירת תרופות שעלולות לפגוע בזיכרון.
- מבדק קוגניטיבי קצר (למשל MMSE/MoCA) והפניה להמשך.
- מרפאת זיכרון, נוירולוג או גריאטר: הערכה מעמיקה, לעיתים הפניה להדמיה מוחית.
- הערכה תפקודית ורגשית: ע"י עובד/ת סוציאלי/ת, לעיתים נוירו-פסיכולוג/ית, ובדיקה אם נדרש סיוע בזכויות (גמלת סיעוד, מרכז יום).
- תכנית טיפול מותאמת: תרופות במידת הצורך, איזון מחלות רקע, תרגול קוגניטיבי ותמיכה למשפחה.
בחברה בה פעמים מסתירים – למה חשוב לפנות בזמן
הטבע האנושי מבקש "שהבעיה תעבור לבד מעצמה". אבל פנייה מוקדמת אינה תיוג אלא אחריות: לעיתים מדובר בבעיה הפיכה; וגם כשמדובר בדמנציה, תמיכה נכונה בשלב מוקדם משמרת עצמאות ומפחיתה מצוקה. אפשר לפנות בדיסקרטיות מלאה, בליווי בני-משפחה מהימנים. אין חובה "לספר לכולם"; כן חשוב שמי שמסייעים בפועל ידעו.
מה עושים מעשית כשמתעורר חשש
- רושמים ביומן דוגמאות קצרות: מה קרה, מתי, באיזו תדירות—זה עוזר באבחון.
- קובעים תור לרופא/ת המשפחה: ומזמינים מלווה שמכיר את התפקוד בבית.
- בודקים תרופות ותוספים: מביאים לרופא צילום/רשימה מעודכנת.
- שומרים על שגרה טובה: שינה סדורה, הליכה קלה, תזונה פשוטה ומוסדרת.
- מתייעצים (לפי הצורך) גם בהיבטים הלכתיים/משפחתיים: ברגישות וללא בושה.
- פונים לתמיכה: קבוצות תמיכה, קו מידע, וייעוץ לבני משפחה. גם המטפל זקוק לחוסן.
מילה אחרונה של עידוד
דמנציה איננה גזר דין של אובדן כבוד. עם אבחון נכון וליווי מתאים אפשר לשמור על חיי משפחה יציבים, סביבה מכבדת, ושקט נפשי גדול יותר לכולם. אם הלב דופק מדאגה – עשיתם כבר את הצעד הראשון.
פעילות חודש המודעות לאלצהיימר
עמותת עמדא מובילה במהלך ספטמבר שורה של יוזמות: סקר כלל-ארצי שנערך מדי שנה לבחינת עמדות הציבור, כנס מקצועי לרופאים ואנשי בריאות, הרצאות לקהל הרחב, קמפיין שילוט חוצות והפצת חומרים אינפורמטיביים במטרה להפחית סטיגמה ולעודד פנייה מוקדמת לאבחון.
תמיכה הזמינה לכם
עמותת עמדא משמשת ככתובת למשפחות עם דמנציה ואלצהיימר, ועומדת לצד יותר מ-150,000 משפחות בישראל המתמודדות עם מחלות אלה. העמותה מציעה ייעוץ מגוון, קבוצות תמיכה ברחבי הארץ ובזום, ביקורי מתנדבים, ושירותי מידע מותאמים. משפחות מוזמנות לפנות למרכז המידע והייעוץ בטלפון 8889* לקבלת סיוע וליווי ראשוני ללא עלות.
ד"ר נתי בלום היא מנכ"לית עמותת עמדא ובעלת תואר דוקטור בפסיכולוגיה מאוניברסיטת סקרמנטו. עבודת הדוקטורט שלה התמקדה בטיפול קבוצתי פנים אל פנים לעומת טיפול קבוצתי וירטואלי. בתפקידה בעמדא היא רותמת את ניסיונה המקצועי והניהולי להובלת מאמצים לשיפור איכות חייהם של המתמודדים עם דמנציה, קידום זכויותיהם והעלאת המודעות הציבורית לתופעה בישראל.
—– המדריך המלא —–
—– עקבו אחרינו —–
