סמנים ביולוגים לאבחון מחלת אלצהיימר, ודרוג חומרתה לפי קריטריונים מעודכנים

השלבים הקליניים של מחלת אלצהיימר

סמנים ביולוגים לאבחון מחלת אלצהיימר, ודרוג חומרתה לפי קריטריונים מעודכנים


על השלבים הקליניים במחלת אלצהיימר והדרך לאבחן אותם


מחלת אלצהיימר היא תסמונת קלינית המתארת התדרדרות בתפקודים הקוגניטיביים ובהתנהגות עד כי החולה אינו מסוגל עוד לתפקד כהרגלו בחיי היום יום, חדל להיות עצמאי ונדרש בד"כ לעזרת הזולת. מחלת אלצהיימר נגרמת עקב תהליכים פתולוגיים המתרחשים ברקמת המוח ופוגמים ביכולת התפקודית של המערכות העצביות במוח. אבחון מחלת אלצהיימר מבוסס על שילוב היסטוריה רפואית, הערכה קוגניטיביות, בדיקות דימות מוחיות ובדיקות מעבדה של סמנים ביולוגיים.

קריטריונים מעודכנים לאבחון ודרוג שלבי מחלת אלצהיימר פורסמו בשנת 2024 ע"י Alzheimer’s association בהובלת פרופ' קליפורד ג'ק. בהתאם לקריטריונים החדשים, מחלת אלצהיימר מוגדרת כתהליך ביולוגי המתחיל בשינויים מוחיים ניתנים למדידה, עוד לפני הופעת תסמינים קליניים. הקריטריונים החדשים מדגישים את חשיבות הסמנים הביולוגיים באבחון ובקביעת שלבי המחלה, תוך שילוב בין ממצאים ביולוגיים להערכה קלינית. המחלה אינה מאובחנת ע"י סמנים ביולוגים בלבד.

הפתולוגיה של מחלת אלצהיימר מתאפיינת בשקיעת חלבוני עמילואיד (בתא עמילואיד Aβ-42 ברבדים (plaques) וחלבוני טאו מזורחנים (פוספו-טאו, שנוספה להם מולקולת זרחן) בסבכים (neurofibrillary tangles). חלבוני עמילואיד שוקעים גם בדפנות כלי דם ועלולים לגרום לאוטמים ודימומים בכלי הדם המוחיים. תהליכי המחלה מלווים בתגובה דלקתית וגורמים נזק לרקמת המוח, דבר המתבטא בהצטמקות –התנוונות הרקמה (atrophy).

סמנים ביולוגיים לאבחון


סמנים ביולוגיים במחלת אלצהיימר הם מדדים ביוכימיים, מולקולריים או פיזיולוגיים הניתנים למדידה באופן אובייקטיבי, ומשמשים לאיתור הפתולוגיה האופיינית ולהערכת חומרתה. הסמנים מקובצים במודל A.T.N, כאשר A מיצג את חלבוני העמילואיד (Amyloid), T מיצג את חלבוני טאו ו N מייצג את תהליכי הניוון (Neurodegeneration).

מה סמנים ביולוגים מאפשרים?

 

  1. אבחון מוקדם, עוד לפני הסתמנות ירידה קוגניטיבית ו/או שינויים התנהגותיים,
  2. הבדלה בין מחלת אלצהיימר ומחלות אחרות הפוגעות בתפקוד הקוגניטיבי
  3. מעקב אחר מהלך המחלה

הסמנים הנפוצים היום ומדידתם

סמני A


מצביעים על נוכחות רובדי בטא-עמילואיד שהוא פתולוגיה אופיינית במחלת אלצהיימר. סמני A ניתנים למדידה באמצעות:

  • בדיקת PET עמילואיד, סריקה בעזרת חומר רדיואקטיבי שמראה הצטברות של בטא-עמילואיד במוח.
  • בדיקת נוזל שדרה (CSF) לרמת עמילואיד בתא, רמה נמוכה מצביעה על כך שהחלבון שוקע ברקמת המוח ויוצר רבדים.

 

סמני T


מעידים על נוכחות של סבכים נוירופיברילריים המורכבים מחלבון טאו בצורתו הלא תקינה (חלבון טאו מזורחן). סמני T ניתנים למדידה באמצעות:

  • בדיקתPET-Tau , סריקה המדגימה הצטברות חלבוני טאו פתולוגי במוח.
  • בדיקת CSF לפוספו-טאו (p-tau) רמה גבוהה מעידה על נזק כתוצאה מהצטברות טאו.

סמני N


סמנים של ניוון (Neurodegeneration). סמנים אלו מודדים פגיעה או אובדן של תאים ברקמת המוח, דבר המתרחש בשלבים מתקדמים של מחלת אלצהיימר. סמני ניוון מודגמים באמצעות

  • בדיקת MRI מוח ( בדיקת תהודה מגנטית). במחלת אלצהיימר ניתן לראות אובדן נפח רקמה באזורים אחראיים על זיכרון ( היפוקמפוס) ואזורים נוספים בקליפת המוח.
  • בדיקת FDG-PET. במחלת אלצהיימר ניכרת ירידה בצריכת סוכר באזורי מוח נגועים בפתולוגיה האופיינית.
  • רמת טאו כולל total tau בנוזל שדרה. רמה גבוהה מצביעה על נזק תאי.

מדידת סמנים ביולוגים בבדיקות דם


לאחרונה ניתן למדוד את הסמנים הביולוגיים של מחלת אלצהיימר (A.T.N) בבדיקות דם. בדיקת אמינות ומהימנות בדיקות הדם עדיין בשלבי מחקר, תיקוף ומדידה.

מדידת סמני מחלת אלצהיימר בישראל


בדיקות הסמנים הביולוגים לאבחון מחלת אלצהיימר אינן כלולות בסל הבריאות.

מיקום ביצוע הבדיקות

 

  • Amyloid PET: הבדיקה מבוצעת במכונים לרפואה גרעינית במרכזים הרפואיים הגדולים.
  • Tau-PET: הבדיקה אינה מבוצעת בישראל.
  • בדיקות נוזל שדרה –CSF לשם מדידת רמת חלבוני עמילואיד וטאו: בדיקות ניקור מותני להשגת נוזל שדרה מבוצעות על ידי רופאים נוירולוגים מומחים בבתי החולים. מדידת החלבונים מבוצעת במעבדות ייעודיות.
  • בדיקות סמנים ביולוגים בדם: מבוצעות במעבדות ייעודיות.

המלצות לבצוע בדיקות למדידת סמנים ביולוגיים למחלת אלצהיימר


מומלץ לבצע בדיקה למדידת סמנים למחלת אלצהיימר אך ורק בהמלצת רופא מומחה במחלות הגורמות לירידה קוגניטיבית ודמנציה וכאשר נשקלת האפשרות לטיפול ייעודי.

דרוג שלבי מחלת אלצהיימר לפי הקריטריונים המעודכנים


הרצף של מחלת האלצהיימר מייצג את התקדמות המחלה, החל משינויים מוחיים שאינם ניכרים עבור האדם עצמו, ועד לשינויים ותסמינים הפוגעים בתפקוד היומיומי. משך הזמן שבו אדם שוהה בכל שלב שונה, ותלוי בגיל, בגנטיקה ובגורמים נוספים.

שלב קליני 0

 

האדם אובחן כנושא גן דטרמיניסטי למחלת אלצהיימר (כ 1-2% מהחולים במחלת אלצהיימר נושאים גנים דטרמיניסטיים). אנשים אלו מתפקדים באופן תקין, וכהרגלם מבחינה קוגניטיבית, התנהגותית ותפקודית. בדיקות אבחוניות לאיתור סמנים ביולוגיים למחלת אלצהיימר, שליליים. (גן דטרמיניסטי למחלת אלצהיימר הוא גן שבמקרה של נשאות שלו, ההתפתחות של המחלה כמעט ודאית).

שלב קליני 1

 

בשלב זה אנשים אינם חווים ליקויים קוגניטיביים או שינויים בהתנהגות ואין מסתמנים שינויים ביכולות התפקודיות למיניהן. בבדיקות ניתן לאתר סמנים ביולוגיים למחלת אלצהיימר.

שלב קליני 2


בשלב זה מתחילה ירידה קלה בתפקודים הקוגניטיביים ו/או ההתנהגותיים. הירידה מייצגת שינוי מהמצב הקוגניטיבי-התנהגותי בשנים האחרונות ונמשכת לפחות שישה חודשים. מבחינה תפקודית אנשים אלו עצמאיים לחלוטין ובמידה וקיימת השפעה על התפקוד היא מועטה.

שלב קליני 3


בשלב זה מסתמנים כבר ליקויים בביצוע בדיקות ייעודיות להערכה קוגניטיבית. האדם עצמו או אדם קרוב מבחינים כי בהשוואה ליכולת הבסיסית המוכרת מתרחשת התדרדרות. התפקוד היומיומי עצמאי בדרך כלל ואולם, עקב הקשיים הקוגניטיביים, היעילות התפקודית ורמת הביצוע יירדו ופעילות, גם שגרתית, תדרוש יותר זמן.

שלב קליני 4


זה השלב בו חומרת הליקויים הקוגניטיביים-התנהגותיים היא של דמנציה והפגיעה התפקודית ניכרת, אם כי היא בדרך כלל קלה. בשלב זה, רוב האנשים מסוגלים לבצע עצמאית פעולות יומיומיות בסיסיות כמו רחצה והלבשה, אך ייתכן שיזדקקו לעזרה בפעולות כגון תשלום חשבונות, בישול, קניות וניהול תרופות. אנשים אלו לעתים קרובות עדיין נוהגים היטב ואולם, לעתים יזדקקו לעזרה על מנת לשמור על ביטחונם האישי, התפקודי והתנהלותם בחברה.

שלב קליני 5


בשלב זה הלקות התפקודית בינונית. אנשים אלו זקוקים בד"כ לעזרה בביצוע פעולות יומיומיות. לעתים קיימים בעיות בזיכרון ובשפה, נטייה מוגברת לבלבול, וקושי גובר בביצוע משימות בסיסיות מרובות שלבים כגון רחצה והלבשה. אנשים אלו סובלים לעתים מאי שליטה על הסוגרים, לעתים הם אינם מזהים בני משפחה קרובים ולעתים התנהלותם ואישיותם משתנים ומופיעים חשדנות ו/או אי שקט ו/או מחשבות שווא.

שלב קליני6


בשלב הקליני 6 האנשים סובלים מתסמיני דמנציה והפגיעה התפקודית קשה. אנשים אלו תלויים בד"כ באחרים לשם ביצוע פעולות בסיסיות יומיומיות, כמו הלבשה, אכילה, נטילת תרופות. לעתים קרובות היכולת שלהם לתקשורת חברתית נפגעת וברוב המקרים הם יזדקקו להשגחה וטיפול מתמידים. במקרים חמורים, החולים לא יהיו מסוגלים ללכת או לאכול.


פרופ' יהודית אהרון-פרץ היא יו"ר הועדה המדעית המייעצת של עמותת עמדא ורופאה בכירה במכון לשבץ המוח וקוגניציה, הקריה הרפואית, רמב״ם.
בעבר, מנהלת המכון לנוירולוגיה קוגניטיבית.

—– המדריך המלא —–

המדריך המלא למחלת אלצהיימר

לפניכם רשימה של סימנים נפוצים לדמנציה.
קרא עוד

—– עקבו אחרינו —–

השארת תגובה