עצות לקראת חגים ומועדים
החגים יכולים להיות תקופה מעשירה ובעלת משמעות גם עבור המטופל הסובל מאלצהיימר וגם עבור בני משפחתו. אימוץ ושימור של טקסים ומסורות משפחתיים מסייעים לכל חברי המשפחה להרגיש תחושת שייכות ותורמים לזהות המשפחתית. עבור האדם הסובל מאלצהיימר, הקשר לעבר המוכר מהווה מקור לביטחון.
חשוב לזכור שפעמים רבות משפחות מעדיפות הימנעות על פני התמודדות – ושוב נשארות לבד.
המטרה היא לסייע למשפחות להיערך לתקופה זו מראש- עד כמה שניתן; המפתח לכך הוא תכנון, פתיחות ושיתוף.
הטיפים המופיעים כאן יכולים לסייע לכם ולמטופל הסובל מאלצהיימר לבקר משפחה, חברים ושכנים ולהתחבר אליהם מחדש במהלך החגים.
למצוא את האיזון הנכון
למטפלים רבים יש רגשות מעורבים לגבי החגים. מצד אחד, ישנם זיכרונות שמחים מהעבר, אך מצד שני ייתכן שהם חוששים מהזמן ומהאנרגיה הנוספים הדרושים לאירוח בן משפחה שסובל מאלצהיימר. הנה כמה דרכים בהן תוכלו לאזן בין פעילויות החג לבין הצרכים שלכם ואלה של בן המשפחה עם אלצהיימר:
- חגגו חגים שחשובים לכם. השתדלו לכלול, במידת האפשר, את בן המשפחה עם האלצהיימר.
- קבעו מראש את הגבולות שלכם והציגו אותם בבירור לאחרים. אתם לא חייבים לעמוד בציפיות של חברים או קרובי משפחה. המצב שלכם שונה כעת.
- השתדלו לשתף את בן המשפחה עם האלצהיימר בהכנות הפשוטות לחג. הם יכולים גם לצפות בהכנות שלכם. הצפייה בהכנות יכולה לסייע בביסוס תחושת מוכרות עם החגיגות העתידות לבוא. השתתפות של בן המשפחה בהכנות יכולה להסב לו סיפוק מכך שסייע. הוא ייהנה מהציפייה לחג ומהזיכרונות שהחג מעלה.
- עודדו חברים ובני משפחה לבקר גם אם זה קשה. הגבילו את כמות המבקרים שיגיעו בכל פעם, או קיימו מפגש מצומצם ושקט בחדר נפרד.
- הכינו מראש פעילויות מסיחות שקטות למקרים בהם בן המשפחה שסובל מאלצהיימר נעשה חסר מנוחה או מרגיש מוצף – למשל, אלבום תמונות משפחתי שניתן לעלעל בו.
- השתדלו להימנע מסיטואציות שעלולות לבלבל או לתסכל את בן המשפחה עם האלצהיימר. למשל, מקומות הומי אדם, שינויים בשגרה, מקומות מוזרים. השתדלו להימנע מגורמי רעש, כגון שיחות רועשות, מוזיקה חזקה, תאורה בהירה או חשוכה מדיי, מאכלים ומשקאות שופעים מדיי (במיוחד אלכוהול).
- פנו זמן לפעילויות חג שאתם אוהבים לעשות. אם קיבלתם הזמנה להשתתף בחגיגה שבן המשפחה עם האלצהיימר לא יכול להגיע אליה, לכו בלעדיו ובקשו מחבר או ממישהו אחר מהמשפחה להיות אתו בזמן זה.
כיצד להכין את האורחים
הסבירו לאורחים שבן המשפחה הסובל מאלצהיימר לא תמיד זוכר כיצד נהוג ומקובל להתנהג. תנו דוגמאות להתנהגויות לא שגרתיות שעשויות להתרחש בזמן הביקור, כגון איבוד שליטה בצרכים, אכילה עם הידיים, שיטוט והזיות.
- אם זהו המפגש הראשון של האורחים עם האדם החולה מאז שמצבו החמיר, יידעו אותם מראש שייתכן שהביקור יהיה חוויה כואבת. ייתכן שבשל זכרונו המוגבל של החולה הוא לא יזכור את שמות האורחים או את הקשר שלהם אליו, אך הוא עדיין ייהנה מחברתם.
- הסבירו שאובדן הזיכרון הוא תוצאה של המחלה ואיננו מכוון.
- הדגישו שהמשמעות של הבילוי המשותף חשובה יותר מאשר מה שהאדם החולה זוכר או לא.
ומה עם שותפי הטיפול?
- מפגשי חגי תשרי הם אירועים עם היסטוריה אישית ומשפחתית. אנשים נוטים להשוות בין אירועי השנה הנוכחית לבין אירועים אלו בעבר, וייתכן שליבם נחמץ מהשוואה זו.
- ההבדל עלול להיות גדול ומשמעותי, ובאמת כואב. אולם, לא ניתן להשיב את מצב לאחור. מומלץ לנסות לחוות את עולמם הנוכחי של האנשים עם דמנציה וליהנות מ"כאן ועכשיו".
-
ולעתים מפגשי החגים הם אירועים דווקא שבהם אנשים עם דמנציה יהיו שותפים באופן משמעותי יותר מיכולותיהם בשגרת היום יום.
אם זה המצב – כדאי ליהנות מכך, ובעיקר לצלם ולתעד רגעים יקרים אלו!
כיצד להכין את בן המשפחה הסובל מאלצהיימר
הנה כמה טיפים שיכולים לסייע לאדם הסובל מאלצהיימר להתכונן לאורחים:
- כשבוע לפני הביקור, הראו לו תמונה של האורח/ים בכל יום והסבירו לו מי מופיע בתמונה.
- ארגנו שיחת טלפון בין האורח לאדם עם האלצהיימר. שיחת הטלפון תסייע לאורח להבין למה ניתן לצפות במהלך הביקור ותסייע לאדם עם האלצהיימר להתוודע לאורח.
- השתדלו לשמור על השגרה של האדם עם האלצהיימר נורמלית ככל הניתן.
- בתקופת החגים העמוסה, הגנו על האדם עם האלצהיימר מפני תשישות ועייפות והקציבו זמן מספיק לשינה ומנוחה
ארוחת החג היא הזדמנות לפגוש בני משפחה וחברים, ליהנות ולהתאוורר מהשגרה. איך עושים את זה?
לפני האירוע המרכזי של החג
- כדאי לשקול לפני המפגש האם מתאים להגיע לאירוע יחד. האם האירוע כרוך בנסיעה ארוכה? האם הוא בשעות הערב המאוחרות? האם הוא של משפחה בדרגת קרבה ראשונה? עדיף להמנע מנסיעה ארוכה ומאירוע המוני מידי עם פנים רבות ובלתי מוכרות.
- לנסות ולתאם מראש "מלווה אישי" צמוד לאדם עם הדמנציה (לא בן הזוג) כגון עובד זר או בן משפחה, ולשחרר את בן הזוג במהלך האירוע. חשוב שזה יהיה מישהו שהאדם מרגיש איתו בנוח.
- במידת האפשר – לתכנן חזרה מוקדמת של האדם עם הדמנציה והמלווה.
- אפשר להתייעץ עם רופא לגבי תרופת הרגעה שתסייע בזמנים אלו, אבל גם כוס יין יכולה לעזור להרגיע קצת עצבים לכולם. (לכוס אחת פחות תופעות לווי מסמים מרגיעים וזה גם ומהנה יותר) לברר האם יש במקום אזור שקט או חדר מנוחה
- ללבוש בגדים נוחים, להביא בגדים להחלפה, מגבונים לחים וכד'.
- לקיים שיחה מקדימה עם המארחים על מנת לעשות תאום ציפיות במידה והאדם צריך לקום באמצע האוכל אן שצריך לעזוב מוקדם.
- לצאת לאירוע לפני הפקקים, לאכול משהו קל לפני הנסיעה על מנת לא להגיע כשהגוף ב"מצוקה" של נפילת אנרגיה, אולי כדאי לקחת משהו קטן לדרך.
- אפשר ברכב לשים מוסיקה שאהובה על האדם החולה.
- מומלץ כשמגיעים ולפני שמתיישבים לאכול ללכת לשירותים.
- לשמור על אוירה רגועה גם אם מאחרים על מנת להימנע ממתח.
- המפגש המשפחתי לעתים כולל אנשים שאיננו פוגשים בשיגרה; קרובים שהם למעשה קצת רחוקים. הטון של האירוע כולו עשוי להיקבע מהמפגש הראשוני. על כן, מומלץ:
- למנוע ולהימנע ממבחני זיכרון לאדם עם דמנציה!
- כדאי שהאדם עם דמנציה יהיה בין האורחים הראשונים, כדי שיוכל להסתגל בנחת.
- כדאי לשהות לצד האדם עם דמנציה בעת הגעת אורחים חדשים, כדי למנוע מצב שהם שואלים/בודקים אם זוכרים אותם ואת הקשר אליהם.
- להיות מוכנים לומר את שמם של האורחים החדשים ולהוסיף קצת פרטי רקע.
- מומלץ להימנע מלומר – "נו, את/ה בוודאי זוכר/ת....".
- לבקש גם מהמשתתפים האחרים שלא לעשות מבחני זיכרון.
-
להושיב את האדם החולה ליד קרובים שיכולים לקיים עמו שיחה אישית, אחד על אחד ובמקום נוח. כאמור ככל שיש יותר אנשים ויותר המולה האדם יחווה יותר בלבול, תסכול וחוסר שקט.
בזמן האירוע המרכזי של החג
- לכבד את כמות האוכל שאדם עם דמנציה רוצה לאכול – בין אם זה הרבה או מעט, לא לשים על הצלחת שלהם מבלי לשאול אם רוצים, לא לדחוק בהם לאכול מכל המנות או מאכל מסוים.
- בחגים יש מאכלים מיוחדים אופייניים, שלא בנמצא כל ימות השנה. אפשר קצת להתיר בעניין הנחיות רפואיות של דיאטה, פרט לחולי סכרת חשוב לשמור על רמה מאוזנת.
- אם האדם עם דמנציה רוצה לקום ולעזוב את השולחן – כדאי להציע כורסא בסמוך, ולשים ליד הכורסא אלבום תמונות לדפדוף/מגזינים.
- לאחר הארוחה כדאי לאפשר להם לפרוש הצידה אם רוצים, לא להמשיך לשדל שיחזרו לשולחן וישתתפו במתרחש.
- במהלך המפגש כדאי לספר חוויות משותפות או סיפורים משפחתיים כחלק מהשיחה השוטפת, אך לא לבקש מהאדם עם דמנציה להשלים פרטים ספציפיים של סיפורים אלו.
אחרי האירוע המרכזי של החג
- לעתים אנשים עם דמנציה ירצו להישאר ולשבת בנוכחות כל האורחים. גם זה טוב. רצוי לאפשר להם להשתתף כשהם יושבים בנוחות על כורסא או ספה. אם הם נרדמים על הספה, אין צורך ולא כדאי להעיר אותם כדי "שלא יפספסו".
*מבוסס על קובץ של The National Institute on Aging
ועל המלצות של ד"ר דנה פאר, גרונטולוגית (Phd, MA) ומרפאה בעיסוק (.B.O.T), באתר גבורות לזיקנה מיטבית
אוזן קשבת וייעוץ לבני משפחה ולחולים. ניתן להתקשר מכל טלפון.
—– המדריך המלא —–
—– עקבו אחרינו —–