מחקר חדש של בית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת מרילנד חושף כיצד הליכה מחזקת קשרים בתוך ובין שלוש מרשתות המוח, כולל אחת הקשורה למחלת אלצהיימר, ומוסיף לעדויות ההולכות וגדלות שפעילות גופנית משפרת את בריאות המוח.
המחקר שפורסם החודש ב-Journal for Alzheimer's Disease Reports, בחן את המוח ואת יכולות הזיכרון הסיפּוּריות של מבוגרים עם תפקוד מוחי תקין ואלו שאובחנו עם ליקוי קוגניטיבי קל, שהוא ירידה קלה ביכולות המנטליות כמו זיכרון, הגיון ושיפוט, וידוע כגורם סיכון למחלת האלצהיימר.
"באופן היסטורי, רשתות המוח שחקרנו במחקר זה מראות הידרדרות לאורך זמן אצל אנשים עם ליקוי קוגניטיבי קל ומחלת אלצהיימר", אמר ג'יי קרסון סמית', פרופסור לקינסיולוגיה בבית הספר לבריאות הציבור המשמש כחוקר ראשי במחקר. "עם הזמן הן מתנתקות, וכתוצאה מכך, אנשים מאבדים את היכולת שלהם לחשוב בבהירות ולזכור דברים. במסגרת המחקר, אנחנו מדגימים שאימוני פעילות גופנית מחזקים את הקשרים הללו".
מחקרו הנוכחי מתבסס על מחקר קודם של סמית', שהראה כיצד הליכה עשויה להפחית את זרימת הדם המוחית ולשפר את תפקוד המוח אצל מבוגרים עם ליקוי קוגניטיבי קל.
במחקר לקחו חלק 33 משתתפים, אשר גיליהם נעו בין 71 ל-85 שנים. המשתתפים הלכו, תוך כדי השגחה של החוקרים, על הליכון ארבעה ימים בשבוע במשך 12 שבועות. לפני ואחרי משטר האימון הזה, החוקרים ביקשו מהמשתתפים לקרוא סיפור קצר ואז לחזור עליו בקול רם עם כמה שיותר פרטים.
בנוסף, המשתתפים עברו גם הדמיית תהודה מגנטית פונקציונלית (fMRI) כך שהחוקרים יכלו למדוד שינויים בתקשורת בתוך ובין שלוש רשתות המוח השולטות בתפקוד הקוגניטיבי.
רשת מצב ברירת מחדל – מופעלת כאשר אדם אינו מבצע משימה ספציפית אבל נמצא בערות מלאה (למשל לחלום בהקיץ על רשימת המכולת). רשת זו מחוברת להיפוקמפוס – אחד מאזורי המוח הראשונים המושפעים ממחלת האלצהיימר. זהו גם המקום שבו פלאקים ועמילואידים, החשודים המרכזיים כגורמים למחלת האלצהיימר כאשר הם נמצאים סביב לתאי עצב, מופיעים בבדיקות.
רשת פרונטו-פריאטלית – מסדירה החלטות המתקבלות כאשר אדם משלים משימה, תהליך זה כרוך גם ביכולות זיכרון.
רשת הבּולטוּת – עוקבת אחר העולם החיצוני והגירויים ואז מחליטה מה ראוי לתשומת לב. רשת זו גם מקלה על המעבר בין רשתות בכדי לייעל את הביצועים הקוגניטיביים.
לאחר 12 שבועות של פעילות גופנית, החוקרים חזרו על המבחנים וראו שיפורים משמעותיים ביכולות זכירת הסיפור של המשתתפים. "הפעילות המוחית הייתה חזקה ומסונכרנת יותר, מה שמדגים למעשה כי פעילות גופנית יכולה לגרום ליכולתו של המוח להשתנות ולהסתגל", אמר סמית'. "תוצאות אלו מספקות עוד יותר תקווה שפעילות גופנית עשויה להיות שימושית כדרך למנוע או לעזור לייצב אנשים עם ליקוי קוגניטיבי קל ואולי, בטווח הארוך, לדחות את הופעתה של דמנציה מסוג אלצהיימר." החוקרים גם צפו בפעילות חזקה יותר ברשת מצב ברירת המחדל, בתוך רשת הבּוֺלטוּת ובחיבורים בין שלושת הרשתות.
לפירוט הממצאים ניתן לקרוא במאמר המלא:
Junyeon Won et al, Large-Scale Network Connectivity and Cognitive Function Changes After Exercise Training in Older Adults with Intact Cognition and Mild Cognitive Impairment, Journal of Alzheimer's Disease Reports (2023). DOI: 10.3233/ADR-220062
