מהי דמנציה?
"דמנציה" – היא קובץ של תסמינים המצביעים על פגיעה בתפקודי המוח הגבוהים (בעיות זיכרון, שפה, יוזמה, זיהוי, תפיסה שיפוט), שינויים התנהגותיים וירידה תפקודית. ישנן מחלות רבות הגורמות לדמנציה. המוכרת והשכיחה מביניהן היא מחלת אלצהיימר, אולם קיימות מחלות נוספות המובילות לדמנציה כפי שיפורט בהמשך.
בדרך כלל הסימפטומים של דמנציה מחמירים עם הזמן. אופי הסימפטומים וקצב השתנותם שונים במחלות השונות ומאדם לאדם, אך עם התקדמות המחלה החולה יתקשה יותר ויותר בביצוע פעילויות יומיומיות, ועם הזמן ייעשה תלוי לחלוטין באחרים. דמנציה בדרגת חומרה קשה עלולה לגרום למצב בו החולה יהיה תשוש נפש.
אומדן מספר החולים בארץ הוא כ-150 אלף.
הגורמים לדמנציה
מחלת אלצהיימר (Alzheimer's disease) היא הגורם הנפוץ ביותר לדמנציה. 60% מבין הסובלים מדמנציה מאובחנים כחולים במחלת אלצהיימר. זאת מחלה ניוונית של המוח המחמירה בהדרגה. המחלה גורמת לניוון תאים ברקמת מוח. נוסף על אובדן תאי עצב במוח, נצפים במוח החולה משקעים של החומר עמילואיד ביתא ובתאי העצב שוקע החלבון טאו כשהוא מזורחן. מניחים כי שינויים אלו משבשים את תפקודם של התאים.
את המחלה תיאר לראשונה לפני מאה שנה רופא גרמני בשם אלויס אלצהיימר, אשר אבחן את המחלה באישה בת 51 ותיאר את השינויים שהתחוללו במוחה. עד היום, ממצאיו הם הבסיס לאבחון סופי וודאי של המחלה.
אנשים הלוקים בתסמונת דאון (Down syndrome) – מצויים בסיכון למחלת אלצהיימר בגיל העמידה.
דמנציה וסקולרית (Vascular dementia) נגרמת כתוצאה מפגיעה בכלי הדם המוחיים. המוח תלוי ברשת כלי דם המזרימים אליו דם רווי בחמצן. כאשר אספקת החמצן למוח נקטעת, תאי המוח נפגעים. דמנציה וסקולארית עלולה להופיע לאחר אירוע מוחי בשל חסימת כלי דם גדולים, כתוצאה מפגיעה בכלי דם מוחיים קטנים (Lacunar infarctions) וגם כתוצאה ממחלות דם ודימומים. סוכרת, יתר לחץ דם, רמת שומנים גבוהה בדם, קרישיות יתר ואי סדירות בקצב הלב המהווים גורמי סיכון לדמנציה וסקולארית.
דמנציה עם גופיפי לוי (Lewy body dementia)- צורה זו של דמנציה קיבלה את שמה ממבנים כדוריים חלבוניים זעירים המתפתחים בתוך תאי עצב, ואשר תוארה על ידי הנוירולוג פריץ לוי בברלין. המחלה מסתמנת תחילה בליקויים בתפקודים הקוגניטיביים ובהתנהגות ובהמשך בסימנים של מחלת פרקינסון. החולים עלולים לסבול מהזיות. במהלך היום, תפקודם הקוגניטיבי וההתנהגותי בד"כ גלי.
דמנציה אונות המצח והרקה (Fronto-temporal Dementia) במחלה זאת ניכר דלדול מוח באזורי המוח הקדמיים, באונות המצח ובאונות ההרקה. מחלה זאת מסתמנת בעיקר בשינויים בהתנהגות. לעתים החולים סובלים מליקויים בתפקודי השפה. בשלבי מחלה מתקדמים, ההסתמנות דומה לעתים לזאת של מחלת אלצהיימר.
פגיעה קוגניטיבית קלה (Mild Cognitive Impairment – MCI) – הוא מצב בו אדם בן 50 ומעלה סובל מליקויים בזיכרון, או בתפקודים קוגניטיביים נוספים, בדרגת חומרה קלה ומעבר לצפוי לגילו. ואולם כושר התפקוד לא נפגע ואין מדובר בדמנציה. MCI מהווה גורם סיכון לדמנציה ובמיוחד למחלת אלצהיימר ואולם רק כ 50% מהסובלים מ MCI יפתחו מחלת אלצהיימר או דמנציה מסיבה אחרת.
מחלת קרויצפלד-יעקב (Creutzfeldt-Jakob Disease – CJD) – מחלה נדירה הנגרמת על ידי חלבון המתקיף את רקמות המוח וגורם לקריסתן. מחלה זו נקשרה למחלת הפרה המשוגעת, שהיא מחלה דומה התוקפת בקר.
אתר עמותת החולים בקרויצפלד-יעקב
דמנציה הקשורה לאיידס (AIDS dementia) – אנשים החולים באיידס עלולים ללקות בדמנציה בשלבים מתקדמים של המחלה.
תסמונת ורניקה-קורסקוף ( Wernicke-Korsakoff syndrome) – תסמונת הנצפית באלכוהוליסטים, ועלולה להיגרם גם כתוצאה מהפרעה באספקת חמצן למוח במהלך ניתוח או בנשים בהריון הסובלות מהקאות חוזרות, או לאחר ניתוחים לקיצור קיבה. החולה סובל מליקויי זיכרון ואינו סובל בד"כ מליקויים בהתמצאות או בתפקודי שפה.
" פסאודו דמנציה – מתארת הסתמנות קלינית דומה לדמנציה בחולים הסובלים מדיכאון. . טיפול מתאים לדיכאון יכול להביא לשיפור או אף העלמות תסמיני הדמנציה.
דמנציה הפיכה: קיימים תסמיני דמנציה החולפים עם הטיפול במצב הרפואי הגורם. תסמונת הפיכה תוארה בהקשר למחסור בוויטמינים (כגוןB12 ), דלקת בדרכי השתן, חום גבוה, גידול במוח, או ירידה בתפקוד בלוטת התריס. עוד על התופעה
אבחון המחלה
אבחון דמנציה ואלצהיימר מתבצע על ידי רופא פסיכוגריאטר, ועשוי לכלול מספר שלבים. האבחון הראשון מתבצע לרוב באמצעות מבחן המיני מנטל (Mini Mental)-שאלון המורכב ממגוון שאלות הבודקות תפקודי זיכרון, הבנה, התמצאות וריכוז. מטרתו של מבחן זה גם לשלול מחלות דמנטיות אחרות ותופעות בעלות תסמינים זהים. לעיתים, נדרשות גם בדיקות נוירולוגיות מקיפות.
הטיפול בדמנציה
דמנציה הנה מחלה חשוכת מרפא, אולם קיימות תרופות המקלות על הסימפטומים שלה ואף מעכבות את התפתחותה. ההמלצה הגורפת כיום של אנשי המקצוע המתמחים בטיפול במחלת הדמנציה, הנה לשלב את הטיפול התרופתי יחד עם טיפולים נוספים -משלימים הכוללים השתתפות בקבוצות תמיכה לחולה, וכן פעילות קוגניטיבית וגירוי חושי: יצירה, כתיבה, משחקי חברה וזיכרון, אימון גופני ועוד.
גירוי קוגניטיבי נמצא יעיל במידה זהה, לפחות, ליעילותן של התרופות לשיפור התפקוד הקוגניטיבי. מומלץ כי כל אדם הסובל מירידה קוגניטיבית יחל בפעילות מגוונת מוקדם ככל האפשר.
למידע על "5 המסרים שחשוב שתדעו על דמנציה" לחצו כאן
אוזן קשבת וייעוץ לבני משפחה ולחולים. ניתן להתקשר מכל טלפון.
—– המדריך המלא —–
—– עקבו אחרינו —–