בטיחות בסביבת החולה

עריכה: איילת סער- מרפאה בעיסוק. (המאמר פורסם בעלון מס. 21 של עמותת אלצהיימר ישראל)

לעיתים קרובות, לא יכול חולה אלצהיימר לזהות ולזכור היכן הוא נמצא ואף עלול לראות את הסביבה שלו כמאיימת מכיוון שאיננה מוכרת לו. הוא יחוש בלבול ופחד ואף יהיה מסוגל לפעול באלימות כלפי אחרים. בדרך כלל, הגורם לכך איננו נעוץ בסביבה אלא בתחושה של חוסר התמצאות במקום ולעיתים – אף בזמן. אלה תחושות מוכרות, הנלוות למחלה.

בו בזמן שמרבית בני-האדם מסוגלים לזהות ולהבדיל בין קולות, רעשים,  צורות או צבעים שונים בחדר, הרי חולה אלצהיימר ירגיש לרוב נדהם, מבולבל, ואף מאוים. גריית-יתר מסוג זה עלולה לגרום לחולה חששות ואפילו להפכו לעוין.

מסיבות אילו על המטפל לבנות סביבה בטוחה, רגועה, מוכרת, נוחה ומהנה. בנייה של סביבה מתאימה כזו עוזרת לחולה להרגיש יותר רגוע  ופחות "עמוס רגשית". בדרך זו ניתן לפתור בעיות כגון כעס, התנהגות  תוקפנית או שוטטות.

כשאתה מנסה להעריך את סביבת החולה, נסה לראותה דרך עיניו שלו ולא דרך עיניך. חולה אלצהיימר אינו מסוגל להבין את פירושן של התנהגויות ופעילויות סביבו. לדוגמא, חולה לא תמיד יזכור מדוע יש להתלבש בבגדים חמים כשקר, או מדוע לא בריא לאכול מזון מעופש. דבר פשוט, כמו שינוי סדר הרהיטים בסלון או ביקור בגינת השכן, עלולים לגרום לו לחרדות  ובלבול. סביבה מאורגנת היטב, בטוחה ומוכרת לחולה, תעזור לו ולסובבים אותו.

 

עקרונות זהירות

לפני מימושם של עקרונות זהירות באזור מגוריו של החולה, יש לשים לב לנקודות הבאות:

  1. לשים דגש על מניעה ולא על למידה.

    במקום לנסות ללמד או "לאמן" את החולה לעשות פעולות באופן בטוח, כדאי להשקיע מאמצים בפעילות מונעת. לדוגמא, על-מנת למנוע שרפות או כוויות, ניתן להסיר את כפתורי-ויסות הכיריים או התנור.

    צריך לנהוג בגישה בוגרת ולשמור על תקשורת ברמה של מבוגרים צריך לעזור לחולה להבין סיכונים בטיחותיים, כגון עישון, ורק לאחר מכן אפשר לעבוד עמו על שינוי התנהגות והרגלים מסוכנים. סביר להניח, שיהיה צורך להרחיק סיגריות, מצתים או גפרורים, מכיוון שהחולה עלול לשכוח את הסיכונים הכרוכים באש.

    יש לזכור כי תאונות רבות מתרחשות כאשר מזרזים את החולה משימה הנראית לנו פשוטה, לוקחת לחולה זמן ארוך יותר לבצע בגלל הקושי להבין את המשימה (לאן ללכת, מה לעשות). ככל שהמחלה מתקדמת, הזמן שיידרש לביצוע אותה משימה – קלה ויום-יומית ככל שתהיה – יהיה ארוך יותר.

  2. חשוב לפשט את התהליך. 

    יש לזכור, כי תאונות רבות מתרחשות בתחום הטיפול האישי, כגון מקלחת, שירותים, הלבשה או אכילה. ניתן למנוע תאונות על-ידי פישוט תהליכים, תוך הדרכת החולה באמצעות תהליך של "צעד אחר צעד" ומתן מספיק זמן להשלמת המשימה.

  3. חשיבותה של הקביעות. 

    יש לשאוף לקביעות בסדר חייו של החולה. עלינו לעזור לו לשמור על קשר לעברו באמצעות אובייקטים מוכרים, כיסא מוכר ואהוב, מנורה, פרטי לבוש חביבים (חלוק רחצה שהחולה אוהב ללבוש) וכדומה. 

  4. עשה מה שהנך חושב לנכון. 

    המטפל יכול לסמוך על ההגיון הבריא שלו ולפעול על-פיו למען האינטרס של החולה. לעיתים, צריך למצוא דרך ביניים באיזון שבין בטיחות החולה ובין כיבוד פרטיותו ורצונו בעצמאות.

  5. הגיוני ומציאותי בגישתך לבטיחות. 

    לעולם לא נוכל לצפות מראש כל סיכון ולמנוע כל בעיה, כמו כן עלינו לזכור שלא נוכל לחוות את העולם כפי שחווה אותו חולה אלצהיימר.

  6. בניית תכנית חירום. 

    יש להכין רשימה של מספרי טלפון וכתובות לשעת חירום עבור המשטרה ומכבי-האש כדאי לצרף מספרי טלפון של בתי חולים בסביבה הקרובה.

נקיטת אמצעי זהירות

יש מספר צעדים שניתן לעשות:

1. היו זהירים בעניין של חומרים הנבלעים דרך הפה. היות וחולה אלצהיימר אינו מבין את המשמעות של בליעת חומרים זרים לו, הרעלה וחנק הן סכנות ממשיות. חולה יכול לשכוח שלקח את התרופה במינון הנכון, ולקחת כמות כפולה, או להיפך – לא לקחת כלל.

2. רצוי לרכוש מנעולים בשביל ארונות המטבח המכילים חומרים רעילים, כגון חומרי ניקוי. ניתן גם להעביר חומרים אילו למקומות אחרים בבית, שאליהם הגישה תהיה יותר קשה.

3. הכרחי לשמור על מקרר נקי, המכיל מוצרים טריים ושטופים. לא תמיד החולה מבחין בין מזון מעופש ומקולקל לבין מזון בריא. עלולים להיות מקרים שהחולה "יטעם" חול, אבנים קטנות, עלים פרחים ואפילו נרות. דברים כאלה התרחשו בעבר ובהחלט יכולים לחזור על עצמם. לעתים, חשוב להוציא מאזור מגוריו של החולה צמחים שעליהם או פרחיהם רעילים ועלולים לגרום לו נזק.

4. יש לבדוק את טמפרטורת האוכל לפני הגשתו, למניעת כוויות ושאר פציעות. לא תמיד החולה מסוגל להבחין בין חם לחמים, ובין קר לפושר

5. היו זהירים לגבי ארון תרופות ותיקי עזרה ראשונה. כדאי ורצוי, להרחיקם מטווח השגתו של החולה.

6. היזהרו מצמחים. ניתן להשתמש בצמחיית בית לקישוט – בעיקר אם היו חלק מעברו של החולה, אך יש לוודא כי צמחים אילו אינם רעילים. ניתן להפוך את הגינה האחורית או חלק ממרפסת הבית לאזור פעילות נוסף ובטוח עבור החולה, שבו יוכל לבצע עבודות גננות פשוטות או לשוטט להנאתו ללא סכנה ותחת פיקוח.

7. פיקוח בנושא אי-שליטה על סוגרים. אם החולה סובל מבעיה של אי שליטה על סוגרים, יש להימנע משימוש בסדין .או שמיכה חשמליים. בקבוק מים חמים יהיה יעיל באותה מידה וכמובן יותר בטוח.

8. חשוב להוציא כלי-נשק מהבית. למרות שבעברו השתמש חולה באקדח או בכלי-נשק אחר (חם או קר), הכרחי להרחיקם .ממנו, אם על ידי נעילתם במקום בטוח או אפילו על-ידי הוצאתם מביתו. אסור להשאיר . כלי-נשק אילו בטווח השגתו, עקב סכנה של תאונות.

9. פיקוח על אלכוהול. משקאות חריפים יכולים להשפיע על החולה באופן שלילי ביותר. על-כן, יש לפקח על כמות האלכוהול בשימוש ואף להתייעץ ברופא. שתיית אלכוהול אסורה. בזמן לקיחת תרופות מסוימות.

10. פיקוח על שימוש בסכינים מוצרי חשמל ומכשירים אחרים. חולה שבעבר נהנה לעבוד במטבח, בחדר העבודה או בגינה, עלול שלא לזכור בעיות וסכנות בטיחות, הקשורות בהפעלת מכשירים שונים, כגון טוסטר, תנור, בלנדר, שואב-אבק, מכסחת-דשא, מסור, פותחן קופסאות וכו'. יש למנוע מהחולה לעבוד לבדו וללא פיקוח. רצוי להרחיק גורמי סיכון, כגון סכינים, לנתק מוצרי חשמל שאין צורך קבוע בהם (מיקסר, פותר קופסאות חשמלי?) ולהסיר את כפתורי הגז והתנור שאין משתמשים בהם.

11. גז וחשמל. רצוי לנתק את הגז והחשמל במקומות שהגישה אליהם קלה ועלולה לגרום לתאונה.

12. אש ושריפות. רצוי להתקין מספר גלאי עשן בבית החולה, לרכוש מטפי כיבוי ביתיים קטנים, ולאחסנם במקום בטוח.

13. היו זהיריםבנושא חום/קור. יש לזכור כי חולה אלצהיימר לא שופט נכונה חום וקור. לעתים, הוא אף מסוגל לשכוח את הסכנות הטמונות בתנור אפיה, תנור חימום, מגהץ וכדומה. בנוסף, הוא עלול לפתח רגישות שונה לחום וקור, או להגיב אליהם באיטיות יתר. לשם מניעת כוויות, יש להשתמש באמצעי זהירות, כגון בדיקת חום המים לפני כניסת החולה למקלחת, ניתוק מכשירים ביתיים מהחשמל, כגון מגהץ, והרחקתם מטווח השגתו של החולה, וחיבור רשת או מסך הגנה לתנור החימום, למניעת כוויות. כמו כן, רצוי לזכור כי החולה אינו צעיר, ונוטה להתקרר מהר יותר מבעבר. חשוב לוודא, בעיקר בימי החורף שסביבתו של החולה מוגנת ואטומה לקור.

14. יש להקפיד על אמצעי זהירות בחדר האמבטיה. חשוב לזכור כי מראות או שטחים מבריקים במיוחד, כגון זכוכית, עלולים לגרום חרדות לחולה הסובל מאלצהיימר. ניתן לכסות מראות על מנת להפחית את דרגת הבלבול, ניתן להשתמש במכונת-גילוח במקום תער. רצוי לנתק ולהוציא את מכשירי החשמל (מייבש שיער, תנור חימום נייד) מחדר האמבטיה בזמן שאין משתמשים בהם. חשוב להתקין אמצעי עזר כגון מוטות תמיכה, מושב באמבטיה וכדומה, להפחתת הסיכון של נפילה ופציעה.

15. אמצעי הסוואה למניעת שוטטות. ניתן להשתמש בשיטות שונות, על-מנת למנוע מהחולה לצאת מהסביבה הקרובה והבטוחה שלו. אמצעים יעילים הם: נעילה של דלתות במקום לא קונבנציונלי (בחלק התחתון של דלת היציאה), שטיחון שחור לפני הכניסה (שבעיני החולה עשוי להראות כ"בור" שלא ניתן לעברו בצורה בטוחה), וילון דקורטיבי על הדלת, שתהפוך בעיני החולה ל"חלון" בביתו, אזעקה (להפעלה לילית) וכדומה.

16. שימוש בצבע וקונטרסט נכונים. רצוי לתכנן אפקט מרגיע דרך הצבע. במקום להסתמך על צבעים בסיסיים חזקים כגון לבן, צהוב, כתום או אדום, עדיף להשתמש בצבעי פסטל רכים, כגון אפרסק, שנהב, בז', ורוד וגוונים בהירים של כחול, ירוק או סגול. בנוסף רצוי להשתמש בצבע מט ולא מבריק, או צבעי שמן, על מנת למנוע ברק. רצוי להשתמש בקונטרסטים. החולה עלול שלא להבדיל בין קיר הצבוע בבז' לבין דלת או מעקה בצבעים דומים. מסיבה זו, עדיף לצבוע קירות בצבע בהיר, לעומת דלתות, מעקים או ידיות שיהיו בצבע כהה יותר.

17. תשומת לב לריצוף ורצפות. רצוי לשמור על רצפה נקיה מדוגמאות וציורים. לדוגמא, רצפת פסיפס שחור-לבן, למרות יופייה, עלולה לגרום לחולה תחושה שהריבועים השחורים הם בעצם בורות או סדקים מסוכנים. עדיף לתכנן רצפה לא מבריקה, הואיל והברק עלול לגרום לחולה שלא להבחין במכשולים בדרכו. בנוסף, יש להיזהר ממרצפות חלקות יתר על מידה. כדאי להשתמש בשטיחים לעמעום רעשים וקולות, או למניעת החלקה. עקב בעיות של שליטה על סוגרים, יש להיוועץ במומחים לגבי שטיחים עמידים יותר וקלים לניקוי. כדאי לחבר פסי גומי דקים לקצוות הפנימיים של השטיח, אשר ידביקו אותו במעין "ואקום" לרצפה – וזאת למניעת היתקלות וגרימת חבלה.

18. הפחתת גורמי הסחה. יש להגביל גורמי הסחה ולשלוט על רעשים. ניתן לבצע זאת באמצעות שימוש במוסיקת רקע מרגיעה ואף שירים מוכרים ואהובים על החולה. בנוסף, רצוי להימנע מהחלפה מרובה מידי של ערוצי טלוויזיה וצלצולי טלפון תכופים. יש להימנע מתאורה, המטילה צלליות והעלולה לגרום לאי שקט לחולה. עדיף להשתמש באור טבעי כשניתן – ולמקדו על האזור הנדרש.

19. ריהוט מיוחד. רצוי לרכוש ריהוט שאיננו סופג נוזלים, או לכסות רהיטים קיימים בכיסוי מתאים. באם נרכש כיסא מיוחד, יש לוודא שהמשענת שלו חזקה ויציבה ושמסעדתו מספיק ארוכה (מעבר לטווח המושב) על מנת לאפשר לחולה לקום ממושבו בנוחיות, בקלות ובבטחה.

20. התמצאות של החולה. היעזר במדבקות, תמונות ומספרים, שעשויים לעזור לחולה בהכרת הזמן  והמקום שבו הוא נמצא. היו אחראים על נושא הבטיחות. השאר מסדרונות ומעברים פתוחים וללא מכשולים, כגון שטיחונים וריהוט לא מתאים. כמוכן, השתמש במנעולים על דלתות וארונות וכפתורי-הפעלה מוחבאים לתנור, גז ושאר מכשירי חשמל ביתיים נייחים, המהווים סיכון עבור החולה.

21. בעיית בין-הערביים. יש לזכור כי חולים רבים סובלים מתופעה זו, הגורמת לעליה בבלבול וחוסר השקט, וירידה בכושר הריכוז – עקב שינוי כמות האור בשעות אחר-הצהרים. חשוב להעסיק את החולה במטלה מסוימת אשר תסיח את דעתו (כגון קיפול כביסה, עבודות מיון, מוסיקה וכדומה). כמו כן, ניתן להגביר את התאורה בחדר שבו נמצא החולה, על מנת לעמעם את תחושת ,בין הערביים".

22. תליית קישוטי קיר. רצוי להשתמש בפריטים העשויים ממרקמים שונים כגון צמר, חבל, קטיפה וכדומה. חולי אלצהיימר נהנים ממגע במרקמים אילו. כמו כן, חומרים אילו, פחות מאיימים מאשר פריטים העשויים ממראות וזכוכית. רצוי להימנע מטפטים בעלי דוגמאות והדפסים קטנים ולא מוגדרים. הדפסים, כגון פרחים, עלולים לגרום לחולה לרצות "לקטוף" אותם. במקרה מסוים האמינו חולים, כי הטפט בחדר בדוגמת קיסוס, הוא קן נחשים, והחלו להכות את הקיר. על-כן, חשוב לנסות ולראות כיצד ייראה קישוט מסוים בעיניו של החולה.

23. חיות מחמד. כדאי ורצוי להחזיק בחיות מחמד כחלק מסביבתו של החולה. חולי אלצהיימר רבים מוצאים הנאה רבה בטיפול בציפורי שיר, דגי נוי וכמובן כלבים וחתולים. יש לוודא שפעילויות אילו מבוקרות ותחת פיקוח, כגון כלוב נעול ואקווריום מכוסה ויציב. כמו כן, יש לזכור כי לא תמיד החולה מסוגל לטפל לבדו בחיות המחמד, וכי הכרחי לפקח על טיפול שוטף בהם.

24. נעילת מגירות ומסמכים בעלי ערך. רצוי לנעול מסמכים אילו הרחק מעינו וטווח ידו של החולה. דברי דואר, דוחות כספים, מסמכי ביטוח/רפואה ושאר מסמכים חשובים עלולים להיעלם, להיקרע וכדו'. עקב בעיות שיפוט של החולה, ניירות חשובים עלולים להיעלם מבלי להשאיר עקבות, וגם אם נבוא אליו בטענות ובבקשות להחזרתם לא יהיה לו מושג היכן הניח אותם. כמו כן, רצוי לנעול את כל המגירות שאינן בשימוש תדיר.

25. פריטים רזרביים לשעת חירום. שמור על מפתח נוסף לביתך, שמא החולה ינעל אותך בחוץ. הוא עלול לא לדעת כיצד לפתוח לך את דלת הכניסה או שלא ירצה לעשות זאת. רצוי להחזיק סט רזרבי של שיניים תותבות, משקפיים, מכשירי שמיעה, תרופות ושאר פריטים חשובים במקרה שאחד מהם אובד.

26. בדיקת הפח. באם הדבר אפשרי, רצוי לבדוק את שקיות ופחי האשפה לפני ריקונם לפח הציבורי, כי לא ניתן לעקוב אחרי מעשי החולה בכל שעה משעות היום. רצוי לוודא כי הדברים שהושלכו לפח אומנם צריכים להיות שם.

לסיום, יש לזכור כי חולה אלצהיימר הוא בדרך כלל אדם מבוגר ועל כן נמצא בדרגת סיכון גבוהה לתאונות בביתו. זאת, כתוצאה מהעובדה ששיווי המשקל ומהירות התגובה איטיים יותר בגיל מבוגר. החולה עשוי להיות נוקשה יותר בהליכתו, עלול לאבד שיווי משקל ולטעות בהערכת מרחקים.

כמו כן, עלולות להיווצר מוגבלויות פיזיות שונות, כגון, שבר בכתף או בעצם הירך, או בעיות זרימת דם בקצות הגפיים (לדוגמא, במצב של סוכרת) העלולות להאט את החולה ללא כל קשר למחלת אלצהיימר. יש לקחת עובדות אילו בחשבון, כאשר צריך לשנות את סביבתו של החולה.

כמטפל/ת עיקרי/ת , עליך לעשות שינויים בבית על מנת להקל על חולה האלצהיימר. 

אך יש לזכור, כי גם את/ה גר/ה באותו מקום ואותה סביבה אמורה לשמור על היכולות והכוחות שלך. על מנת לבנות סביבה יעילה ובטוחה עליך לבדוק את הטוב ביותר עבור שניכם, תוך ניסיון לחשוב לטווח ארוך. ניתן, ואף רצוי, להיוועץ באנשי מקצוע אובייקטיביים.

הקו החם 8889*

אוזן קשבת וייעוץ לבני משפחה ולחולים. ניתן להתקשר מכל טלפון.

—– המדריך המלא —–

המדריך המלא למחלת הלצהיימר

לפניכם רשימה של סימנים נפוצים לדמנציה.

—– עקבו אחרינו —–