אי שליטה על סוגרים

עריכה: איילת סער- מרפאה בעיסוק. (המאמר פורסם בעלון מס. 19 של עמותת אלצהיימר ישראל)

אי שליטה על סוגרים, הכוללת הן שליטה על שלפוחית השתן והן על פעילות המעי הגס (צואה), היא בעיה קשה כאשר מדובר בחולה אלצהיימר, והינה מאד נפוצה בעיקר בשלבים האחרונים של המחלה. מבין שני "סוגי" אי שליטה, הנפוץ יותר הוא בעיית אי שליטה על שלפוחית השתן. לעיתים, בעיית אי-השליטה על הסוגרים נראית כ"קש האחרון" למרות שניתן להפחית את הבעיה במידה מסוימת ע"י שינויים בסביבתו,  לבושו או הרגליו של החולה – הרי שיהיה צורך לקבל את הבעיה כחלק בלתי נפרד מהחולה. באם אי השליטה על הסוגרים הינה בעיה שרק עתה החלה, או באם חלה החמרה במצבה, רצוי לבחון את הסיבות האפשריות לבעיה זו. יש לשאול את השאלות הבאות:

גורמים פיזיולוגיים/רפואיים:

  1. האם החולה סובל מדלקת בשלפוחית השתן, וירוס מעיים (העלול לגרום לשלשול), או בעיית פרוסטטה.
  2. האם החולה סובל מעצירות? (עצירות קשה יכולה לגרום לבעיה עקב  לחץ על אזור השלפוחית. כמוכן, ישנם מצבים בהם עצירות תגרום לאי שליטה על מתן צואה, כאשר נוזלים – עקב לחץ על השלפוחית – "עוקפים " את הצואה הקשה ומופרשים באופן שנראה כאילו החולה סובל משלשולים).
  3. האם קיימת מחלה נוספת, כגון סכרת, פרקינסון וכדומה. האם החולה עבר אירוע מוחי?
  4. האם החולה משתמש בתרופות משתנות?
  5. האם תרופות מסוימות, כגון דיורטיקות (לבעיות לב) או כדורי הרגעה, גורמות (לבעיה יש לזכור כי תרופות מסוימות גורמות להחלשה של שרירי שלפוחית השתן או להחרפה של הבלבול והשיפוט).
  6. האם מנעת נוזלים מהחולה, כאשר החל עם בעיות של אי שליטה על שלפוחית השתן? לעיתים, הדבר יכול להביא להתייבשות – אשר גורמת בעצמה לדלקת בשלפוחית השתן. דלקת זו רק תגרום להחמרה בבעיית אי השליטה על השלפוחית.
  7. האם החולה סובל ממגבלה פיסית (כגון שבר בעצם הירך,אוסטרופורוזיס וכדומה) הגורמת לו קשיים בהגעה בזמן לשירותים?
  8. יש לזכור כי שרירים חלשים באגן הירכיים של האישה בגיל מבוגר, עלולים לגרום לבעיה זהה.

גורמים נפשיים:

  1. האם הבעיה נגרמת עקב מצב של דיכאון (העלול לגרום לאפטיות),עליה בבלבול או מתח נפשי?
  2. האם חשש מ"תאונה" גורם לחולה ללכת בתדירות מוגזמת לשירותים?
  3. האם הבעיה נגרמת כתוצאה מתנועה מסוימת (כגון שחרור שתן בזמן התעטשות, שיעול או צחוק).

גורמים סביבתיים:

  1. האם ישנם גורמים בסביבת החולה (רהיטים רבים, פרוזדור חשוך וכדומה), אשר מונעים ממנו להגיע בזמן לשירותים?
  2. האם החולה אינו יודע היכן ממוקמים השירותים?
  3. האם השירותים רחוקים מדי?

גורמים נוספים:

  1. האם החולה שותה משקאות העשויים לגרום לעליה בצורך במתן שתן (משקאות המכילים קפאין אן תאין, כגון קולה קפה או תה)?
  2. האם החולה לבוש בביגוד אשר יגביל את יכולתו להסירו בשירותים(כגון  כפתורים, רוכסנים, קרסים וכדומה)?

אופני התמודדות:

רצוי לבנות שיגרה קבועה להליכה לשירותים (אפילו באם החולה לא הביע רצון/ צורך ללכת), בעיקר אחרי ארוחות, שתית משקאות, קימה משנה, לפני הליכה לישון בשעות הלילה, וכדומה.

יש לשים לב לסימנים מוקדמים (כגון אי שקט, התעסקות בכפתורי החולצה או נסיון להוריד את המכנסיים), היות ואלו עשויים להיות הדרכים בהם יביע החולה את רצונו לגשת לשירותים.

רצוי להלביש את החולה בבגדים נוחים להסרה (כגון מכנסי טרנינג או שמלה או חלוק בייתי). האם יש צורך בשימוש באביזר לבוש כגון כפתור, רוכסן או קרס, רצוי להחליפו בפיסת "סקוטש" (orcleV),להסרה מהירה של הבגד במקרה הצורך.

יש צורך לוודא שחדר השירותים נוח וחמים מספיק לחולה (בייחוד  בימי החורף). באם ישנו קושי בישיבה וקימה, רצוי להתקין מוט אלכסוני לצד האסלה, אשר יעזור לחולה במידת הצורך.

יש לוודא כי הדרך לשירותים פנויה ממכשולים, אינה ארוכה מדי, וכי ניתן לפתוח את הדלת בקלות (חשוב להסיר כל מנעול פנימי בשירותים, על מנת שלא יישאר  "תקוע בפנים", ללא כל הבנה ותובנה שלפתיחת מנעול לשם יציאה מהשירותים).

רצוי לסמן את דלת השירותים בציור ויזואלי ובולט אשר יעזור לחולה למצוא את דרכו.

יש לוודא כי החולה עושה את צרכיו בשירותים (לעיתים, החולה ייכנס,  ישכח את מטרת בואו וייצא שוב) ולעזור לו במידת הצורך (הורדת פרטי לבוש,הלבשתם מחדש, הגשת נייר טואלט והורדת המים בניאגרה). לעיתים, יש צורך ב"עידוד" עשיית הצרכים, ע"י נתינת כוס מים או הורדת המים באסלה.

באם הבעיה מתרחשת או גוברת בשעות הלילה, רצוי להימנע ממתן שתייה מספר שעות לפני השינה.

רצוי להימנע מלבוש של מכנסי פיג'מה או פריט דומה בשעות הלילה (לדוגמא, נשים יכולות ללבוש כותונת רחבה ומאווררת), היות והחולה – בקומו לשירותים בשעות אלו יותר מבולבל מאשר במשך היום – עלול שלא להספיק להוריד את בגדיו/לא להבין שיש להסירם במועד.

רצוי להתקין תאורת לילה מיוחדת בשירותים/בפרוזדור.

רצוי לגונן על ריהוט הבית (כגון ספה כורסאות וכסאות) בכיסוי שהינו עמיד בפני נוזלים. באם יש צורך, יש לפרוש משטח ניילון מתאים על מזרון מיטה, באופן שיהיה דיסקרטי ולא יפגע בחולה.

טיפים נוספים:

היה מוכן לנסות רעיונות חדשים ושונים בנושא. זכור כי כל חולה מתנהג באופן שונה ומה שעוזר לאחד אינו משפיע/מפריע לאחר.

זכור כי "תאונות הרטבה" עלולות להביך את החולה. התנהג "כבדרך אגב" עד כמה שאפשר ואל תאשים או תנזוף בו שלא לצורך, ניתן גם להשתמש בחוש הומור להורדת המתח ( כגון: "זה בטח קרה בגלל שאכלנו כ"כ הרבה אבטיח..")

כאשר החולה הולך לשירותים ומצליח במשימה, רצוי לעודדו ולשבחו עד כמה שניתן.

שאל את החולה באופן קבוע האם הינו זקוק ללכת לשירותים. אל תחכה שיבקש, היות ולא תמיד הוא מסוגל לכך.

באם קיימות שעות/זמנים ספציפיים בהם החולה זקוק ללכת לשירותים, כדאי לרשום אותם על דף על מנת לזכרם ולהפכם לשגרה.

יש לאפשר לחולה מספיק זמן בשירותים, לעשיית צרכיו. עלינו לזכור כי פעולותיו איטיות יותר ואף מבולבלות ואין טעם לזרזו.

יש לשים לב לשטחי עור רגישים, העלולים בטיפול – לא נכון לפתח פריחות, דלקות ואף פצעים. באם יש בעיה בבדיקת אזורים אלו בזמן ההליכה לשירותים, רצוי לבדוק אותם ביסודיות בזמן המקלחת.

במקרה הצורך, רצוי להשתמש בפדים ללילה/לכל שעות היום, או בטיטולים בגדלים שונים. יש לוודא כי כל האפשרויות האחרות נלקחו בחשבון לפני פניה לשימוש בפריטים אלו !!

יש לזכור כי חולים מסוימים מתנהגים באופן מבולבל בתגובתם על בעיית אי השליטה על הסוגרים. הם עלולים לנסות להחביא בגדים רטובים או טיטולים משומשים (ולשכוח היכן שמו אותם), להשתין לתוך פח האשפה או מיכל אחר או אף לעטוף שרידי צואה ולשימם במקומות סתר (במצבים קיצוניים, החולה עלול לנסות ו"לטעום" מהם). חשוב לנסות להתאפק ולא לכעוס או לנזוף, היות והחולה אינו מבין או שולט במעשיו. במקרה כזה, כדאי ועדיף לפנות לאנשי מקצוע אשר ידעו לספק יעוץ ותמיכה מתאימים.

חשוב לזכור כי תרופות מסוימות אשר ניתנות כטיפול באי שליטה על סוגרים, עלולות לגרום לתופעות לוואי כגון יובש בפה או עיניים. כדאי לפקח על כל שינוי במצב החולה ולהתייעץ ברופא המשפחה.

למרות בעיה של אי שליטה על הסוגרים, יש לאפשר לחולה לשתות לפחות 7-6 כוסות ביום. התייבשות תגרור אחריה שורה שלמה של בעיות אחרות.

 

רצוי לבקש עזרה בשלב מוקדם של הופעת הבעיה ולא לנסות לטפל בה לבד. עצות ותמיכה יעזרו לך להתמודד עם הנושא התקשר/י לעמותה.

הקו החם 8889*

אוזן קשבת וייעוץ לבני משפחה ולחולים. ניתן להתקשר מכל טלפון.

—– המדריך המלא —–

המדריך המלא למחלת הלצהיימר

לפניכם רשימה של סימנים נפוצים לדמנציה.

—– עקבו אחרינו —–